א. הנה הספר הראשון תאופילוס כתבתי בו כל־אשר עשה ישוע וכל־אשר הורה מיום החלו
ב. עד־היום אשר נעלה מאתנו אחרי תתו את־מצותיו ברוח הקדש אל־שליחיו אשר־בחר בהם
ג. ואשר אחרי ענותו התיצב עליהם חי באתות רבים בהגלות נגלות אליהם ארבעים יום וידבר על־מלכות האלהים
ד. וכאשר סעד עמהם יחדו צוה אתם לאמר לא־תצאו מירושלים כי אם־תוחילו אל־דבר האב אשר שמעתם מפי
ה. כי יוחנן טבל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש בעוד לא־כביר אחרי הימים האלה
ו. ויהי בהתאספם יחד וישאלהו לאמר אדנינו התשיב בעת הזאת את־המלכות לישראל
ז. ויאמר אליהם לא לכם לדעת את־העתים ואת־המועדים אשר יעד האב בממשלתו
ח. אבל תתאזרו עז כנח עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל־יהודה ובשמרון ועד־קצה הארץ
ט. ככלתו לדבר את־הדברים האלה נעלה מהם ועיניהם ראות וישאהו ענן מנגד עיניהם
י. ויביטו אחריו בעלתו השמימה והנה שני אנשים לבשי לבן נצבים עליהם ואמרים
יא. אנשי הגליל למה־זה אתם עמדים ומביטים השמימה ישוע זה אשר לקח מעליכם ויעל למרום כן יבא כאשר ראיתם אתו עלה למרום
יב. ויפנו וילכו ירושלימה מן־ההר הנקרא הר־הזיתים הקרוב לירושלים כדרך תחום שבת
יג. ויבאו ויעלו אל־העליה אשר גרו שם פטרוס ויוחנן ויעקב ואנדרי פילפוס ותומא בר־תלמי ומתתיהו יעקב בן־חלפי ושמעון הקנאי ויהודה בן־יעקב
יד. כל־אלה שקדו יחדו על־התפלה ובתחנונים בלב אחד עם־הנשים עם־מרים אם ישוע ועם־אחיו
טו. בימים ההם ופטרוס קם בתוך האחים הנקהלים אשר היה מספרם כמאה ועשרים ויאמר
טז. אנשים אחים נכון היה כי יקום דבר הכתוב אשר רוח הקדש דבר מקדם בפי דוד על־יהודה אשר היה למנהל ללכדי ישוע
יז. כי־נמנה אתנו והעבדה הזאת נפלה לו בגורלו
יח. והנה הוא קנה־לו שדה בשכר פשעו ויפל מלא קומתו ארצה ויבקע בתוך וכל־מעיו נשפכו
יט. והדבר נודע לכל־ישבי ירושלים כי לבעבור זאת נקרא השדה ההוא בשפתם חקל־דמא כי הוא שדה דמים
כ. כי־כתוב בספר התהלים תהי־טירתו נשמה ואל־יהי בה ישב ועוד ופקדתו יקח אחר
כא. ועל־כן נכון לנו כי מן־האנשים האלה אשר הלכו אתנו כל־ימי היות ישוע אדנינו יוצא ובא לפנינו
כב. החל מטבילת יוחנן עד־היום אשר לקח ממנו אשר אחד מהם יהיה עמנו לעד על־תקומתו
כג. ויעמידו שנים את־יוסף הנקרא בר־שבא ומכנה יוסטוס ואת־מתתיהו
כד. ויתפללו ויאמרו אתה יהוה ידע כל־לבבות הראנו־נא את־האחד מן־השנים אשר אתה בחרת בו
כה. כי יקח גורל העבודה הזאת ומלאכות־יה אשר יהודה שטה מעליה וילך למקומו שלו
כו. ויפילו עליהם גורלות ויפל הגורל על־מתתיהו וימנה עם־אחד עשר השליחים
| 
