א. והשליחים והאחים אשר ביהודה שמעו כי גם־הגוים קבלו את־דבר האלהים
ב. ופטרוס בא ירושלים וילינו עליו הנמולים לאמר
ג. בית אנשים ערלים באת ותתערב־בם לאכל אתם לחם
ד. ויחל פטרוס ויספר להם דבר דבר על־אפניו לאמר
ה. מתפלל הייתי בעיר יפו ותפל עלי הרוח וארא במחזה והנה־תבה אחת כיריעה גדולה קשורה בארבע כנפותיה ירדת מן־השמים ותבא עדי
ו. ואפן להביט ואבין וארא בה בהמת הארץ וחית השדה ההלכת על־ארבע ורמש האדמה ועוף השמים
ז. ואשמע גם־קול מדבר אלי קום כיפא זבח ואכל
ח. ואמר חלילה לי אדני כי מעודי לא־בא אל־פי בשר פגול או שקץ טמא
ט. ויען הקול שנית מן־השמים את־אשר טהר האלהים לא תשקץ אתה
י. והחזיון הזה נראה אלי שלש פעמים ואחרי־כן הורם הכל ויעל השמימה
יא. וכמעט רגע והנה שלשה אנשים עמדים על־פתח הבית אשר היינו שם כי נשלחו אלי מקסרין
יב. והרוח דבר בי ללכת אתם ולא לפסח הנה והנה וילכו אתי גם־ששת האחים האלה ונבא אל־בית האיש
יג. ויגד־לנו את אשר־ראה מלאך נצב בביתו אשר צוה אתו לאמר שלח אל־יפו וקרא אליך את־שמעון המכנה כיפא
יד. והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בם אתה וכל־ביתך
טו. וכאשר החלתי לדבר ותצלח עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה
טז. ואזכר את־דבר האדון אשר אמר יוחנן טבל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש
יז. ועתה אחרי אשר נתן להם אלהים את־המתנה הזאת כאשר נתן גם־לנו המאמינים באדון ישוע המשיח אני מי אני כי אבא לכלוא את־האלהים
יח. ויהי כשמעם את־הדברים האלה ויחרישו ויתנו כבוד לאלהים לאמר אכן גם־לגוים נתן אלהים לשוב לדרך החיים
יט. והנפוצים מפני הצרה אשר עברה עליהם על־דברת סטפנוס הלכו עד־פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא הגידו דבר הבשורה לאיש זולתי ליהודים לבדם
כ. ומהם היו אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אנטיוכיא וידברו גם־אל־היונים ויבשרום את־האדון ישוע
כא. ויד יהוה היתה עליהם ורבים במספר האמינו וישובו אל־האדון
כב. ושמועתם באה אל־אזני העדה אשר בירושלים וישלחו את־בר־נבא אל־אנטיוכיא
כג. ויבא וירא את־חסד האלהים וישמח וידבר על־לב כלם לדבקה באדון ברוח נכון
כד. כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ועם־רב נספחו על־האדון
כה. וילך משם אל־טרסוס לבקש את־שאול
כו. וימצאהו ויביאהו אנטיוכיא וישבו שם שנה תמימה בקרב הקהל וילמדו תורה לרבים אז הוחל באנטיוכיא לקרא לתלמידים משיחיים
כז. ויהי בימים ההם וירדו נביאים מירושלים אנטיוכיא
כח. ויקם אחד מהם ושמו אגבוס והרוח דבר בו כי רעב גדול יהיה בכל־הארץ הוא הרעב אשר בא בימי קלודיוס
כט. ויתנדבו התלמידים לשלח איש איש מהם כאשר תשיג ידו לעזר לאחים הישבים ביהודה
ל. ויעשו כן וישלחו נדבת ידם אל־הזקנים על־יד בר־נבא ושאול
| 
