א. ויהי באיקניון ויבאו שניהם אל־בית־הכנסת אשר ליהודים ויפליאו ללמד עד כי־המון רב מן־היהודים ומן־היונים נאמנו והאמינו
ב. רק היהודים אשר לא היו מאמינים מסכו רגז וכעס בלב הגוים על־האחים
ג. והם האריכו במקום הזה וידברו באמץ לב בשם יהוה המעיד על־דבר חסדו ויתן אתות ומופתים בידם לעשתם
ד. והמון העיר חלק לבם ויחצו ויהי החצי אחרי היהודים והחצי אחרי השליחים
ה. אז נוסדו יחד הגוים והיהודים עם־ראשיהם ויתנכלו להבזותם ולסקלם
ו. ויגלה להם הדבר וימלטו לערי לוקוניא אל־לוסטרא ואל־דרבי וסביבותיהן
ז. ויבשרו שמה את־דבר הבשרה
ח. ושם בלוסטרא נמצא איש נכה רגלים פסח ישב מיום הולדו ולא־ידע לכת מעודו
ט. וישמע את־פולוס בדברו והוא הביט עליו וידע כי הוא מאמין וכשר להושע
י. וישא את־קולו ויקרא קום ועמד קוממיות על־רגליך ויקפץ ויקם ויתהלך
יא. כראות המון העם את־מעשה פולוס וירימו קולם ויאמרו בלשון לוקונית אכן הדמו האלהים לבני־האדם וירדו אלינו
יב. ויקראו לבר־נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים
יג. וכהן בית־בל אשר נכח העיר הביא פרים ועטרות לפני השער ויבקש הוא והמון העם לזבח להם זבח
יד. כשמע זאת בר־נבא ופולוס השליחים קרעו בגדיהם וירוצו אל־בינות העם
טו. ויצעקו ויאמרו אתם אנשים למה תעשו כזאת הלא גם־אנחנו בני־אדם כמוכם תכונה אחת לכלנו ואנחנו מלמדים אתכם את־דברי המלאכות למען תנזרו מאחרי לא־אלהים אלה ודבקתם באלהים חיים עשה שמים וארץ ואת־הים ואת־כל־אשר־בם
טז. ואשר בימי קדם הניח לכל־הגוים ללכת בדרכיהם אשר בחרו
יז. אף כי־לא מנע עדותיו כי טוב הוא בתתו לכם מטר ארצכם מן־השמים ושנות רב־תבואות למלא נפשתיכם מחיה ושמחה
יח. ואף גם־בדברם כזאת היתה יגיעתם רבה להשקיט את־המון העם מזבח להם זבח
יט. והנה אנשים יהודים באו מאנטיוכיא ומאיקניון וידיחו את־המון העם וירגמו את־פולוס באבנים וישמטוהו אל־מחוץ לעיר כי אמרו מת הוא
כ. ויהיו התלמידים עטרים אליו ויקם וישב העירה וביום המחרת יצא עם־בר־נבא וילך לדרבי
כא. ויבשרו בעיר ההיא את־הבשרה ויעשו תלמידים הרבה ואחרי־כן שבו אל־לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא
כב. ויאמצו שם את־לב התלמידים ויזהירום לעמד באמונתם ולהאמין כי רק־בדי עמל ותלאה זה באננו אל־מלכות האלהים
כג. ויבחרו להם אנשים זקנים בכל־עדה ועדה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו־בו
כד. והמה עברו בפיסדיא ויבאו אל־פמפוליא
כה. וידברו את־הדבר בפרגי וירדו משם אל־אטליא
כו. ומשם הלכו דרך־ים ויבאו אל־אנטיוכיא אשר שם הפקדו בחסד אלהים על־המלאכה אשר כלו לעשות עד־תמה
כז. ובבאם שמה אספו את־העדה ויספרו את־כל־אשר עשה להם האלהים וכי־פתח לגוים את־השער אשר מאמינים יבאו בו
כח. וישבו עם־התלמידים משך ימים לא־מעט
| 
