א. ויבא גם אל־דרבי ואל־לוסטרא והנה־שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס בן־אשה יהודית מאמנת ואביו יוני
ב. ויהי רצוי האחים בלוסטרא ובאיקניון וישבחוהו
ג. ויישר בעיני פולוס להליכהו עמו בדרכו למסעיו ויקח וימל אתו למען היהודים אשר במקמות ההם יען כלם ידעו את־אביו כי יוני הוא
ד. ובכל־מקום באם הורו להם לקבל עליהם רק־את־המצות אשר קימו השליחים והזקנים בירושלים
ה. ותתחזקנה העדות באמונה להאמין וירב מספרן הלך ורב מיום אל־יום
ו. ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי הניאם רוח הקדש מדבר את־הדבר באסיא
ז. והם באו עד־מוסיא וינסו לעשות דרכם אל־ביתוניא ולא־נתנם רוח ישוע לעבר
ח. ויטוי ממוסיא וירדו אל־טרואס
ט. ואל־פולוס נראה חזון לילה וירא איש מוקדון עמד לפניו מבקש ואמר עבר־נא אל־מקדוניא ועזרנו
י. ואחרי ראותו את־החזון היה עם־לבבנו להחיש באנו אל־מקדוניא באשר היטב ידענו כי נקראנו מאלהים לבשר שם את־הבשורה
יא. ונצא את־טרואס ונבא באניה דרך ישרה אל־סמותרקיא וביום השני אל־נפוליס
יב. ומשם אל־פילפי העיר הראשונה על־קצה גבול מקדוניא וראשית מושב לאנשי שדי ונשב בה ימים מספר
יג. וביום השבת יצאנו את־השער על־יד הנהר אל־מקום זה דמינו ששם בית התפילה ונשב ונדבר אל־הנשים אשר התאספו שמה
יד. ואשה יראת־אלהים לודיא שמה רכלת בארגמן מעיר תאטירא היא הקשיבה ותשמע ויהוה פתח את־לבה להקשיב אל־דברי פולוס
טו. ויהי כי נטבלה היא וביתה ותדבר אלינו לאמר אם כה תחשבני למאמינה באדון באו־נא אל־ביתי ושבו־בו ותאץ בנו
טז. ויהי כבאנו לבא בית התפילה ותפגשנו שפחה והיא רוח לה לגלות נצרות ועשה הון יקר לאדניה בקסמיה
יז. ותהי הלכת אחרי פולוס ואחרינו קרא ואמר הנה האנשים האלה עבדים לאל עליון ואת־דרך הישועה אתכם ילמדון
יח. כה עשתה ימים רבים ויקץ פולוס בעשתה כזאת ויפן ויאמר אל־הרוח בשם ישוע המשיח אני מצוך לצאת מקרבה ויצא הרוח כרגע
יט. כראות אדניה כי תוחלת הונם אבדה ויתפשו את־פולוס ואת־סילא וימשכום אל־פקודות העיר השערה
כ. ויתנהגום לפני הראשים ויאמרו האנשים האלה מתעתעים את־עירנו כי יהודים הם
כא. למד ילמדו דברי־דת אשר לא כדתינו לעשותם כי אנחנו רומיים אנחנו
כב. ויקם המון העם עליהם והראשים קרעו את־בגדהם מעליהם ויצוו ליסרם בשוטים
כג. ואחרי הכות אתם מכות רבות השליכם אל־בית הכלא ופקיד הכלא צוה החזק עליהם משמר
כד. והוא אחרי צותו כן החביאם במחבאי הכלא וישם רגליהם בסד
כה. ויתפללו פולוס וסילא בחצות הלילה וישירו לאלהים וישמעו להם האסירים
כו. ויהי פתאם רעש גדול עד כי נעו מוסדי בית הכלא ופתאם נפתחו כל־הדלתות ואסורי האסירים נמסו
כז. ופקיד הכלא נעור נבהל משנתו וירא את־הדלתות כלן והנה פתחות וישלף חרב לספות את־נפשו בחשבו כי האסירים נמלטו
כח. וישא פולוס את־קולו ויקרא חדל אל־תעש לך מאומה רע כי הנה אנחנו פה כלנו
כט. ויצו להביא נר להאר־לו ויהי נחפז לבא אל־הבית פנימה והוא חרד ומרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא
ל. ויוציאם ויאמר רבותי מה־אעשה להושיע את־נפשי
לא. והם אמרו האמינה באדון ישוע המשיח ותושע נפשך ונפש ביתך
לב. ויגידו־לו את־דבר יהוה ולכל־אשר־אתו בביתו
לג. ויקחם אליו בעת הזאת בעוד לילה וירחץ את־פצעיהם ויטבל הוא וכל־אשר־לו מבלי־בש
לד. ויביאם את־ביתו ויערך לפניהם שלחן וישמח הוא וכל־ביתו כי הפך לבם להאמין באלהים
לה. ויהי כאור היום וישלחו הראשים את־עבדי הפקדות לאמר שלח את־האנשים האלה
לו. ויגד פקיד הכלא את־הדבר לפולוס הנה שלחו אלי הראשים לתתכם לצאת מזה ועתה צאו ולכו לשלום
לז. ויאמר פולוס אליהם יסר יסרונו בלא־דין ומשפט לעיני כל אף כי־אנשי רומי אנחנו וגם־השליכנו אל־הכלא ועתה אנחנו מוצאים דחופים בסתר לא־כן הם יבאו והוציאנו מזה
לח. וישיבו עבדי הפקדות את־הדברים האלה אל־הראשים וייראו יען שמעו כי אנשי רומי הם
לט. ויבאו וירצום ויוציאום ויבקשום לעזב את־העיר
מ. ויצאו מבית הכלא ויבאו ביתה לודיא ואחרי ראותם את־האחים ודברם להם נחמים יצאו ויסעו
| 
