א. ויהי אחרי נסעם באמפפוליס ובאפלוניא באו אל־תסלוניקי ושם בית־כנסת ליהודים
ב. ופולוס כאשר הסכין בא אליהם ויתוכח עמהם בהבן במקרא שלשת ימי שבתות
ג. הוא באר להם את־הכתובים ויבוננם כי־כן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מעם המתים וכי־זה ישוע אשר בשמו אני קרא לכם הוא זה המשיח
ד. ויט לבב מספר אחריו וידבקו בפולוס ובסילא וגם־יונים רבים אשר יראו את־האלהים ונשים נכבדות במספר לא־מעט
ה. ויקנאו בם הסוררים שביהודים וילקטו להם מספר אנשים ריקים מן־השוקים ויקראו מלא להיות מהומה בעיר ואז נסבו על־בית יסון ויהינו להוציאם החוצה אל־העם
ו. ויהי כי לא־מצאום ויסחו את־יסון ואחדים מן־האחים עד־לפני ראשי העיר ויקראו אלה המרגיזים את־כל־הארץ מקצה הנה הם באו גם־הנה
ז. ויסון הוא המאסף אתם בצל קרתו ואלה כלם מעברים על־דתי הקיסר וגם־כי אמרים ישנו מלך אחר והוא ישוע
ח. ויהיו מיראים את־העם ואת־ראשי העיר אשר שמעו את־זאת
ט. והם לקחו ערבה מאת יסון ומאת האחרים וישלחום
י. והאחים החישו מפלט לפולוס וסילא לילה וישלחום אל־ברואה והם כבאם שמה באו אל־בית־הכנסת אשר ליהודים
יא. ואלה היו טובים מיהודי תסלוניקי כי לקחו את־הדבר בלב מלא רצון ויחקרו בכתובים יום יום לדעת אם כדברם כן־הוא
יב. ורבים מהם האמינו ונשים גבירות יוניות ואנשים במספר לא־מעט
יג. כשמע היהודים בתסלוניקי כי גם־בברואה פולוס משמיע את־דבר אלהים ויבאו ויצו את־המון העם גם־פה
יד. והאחים החישו למלט את־פולוס ויהי הוא הלך עד־הים וסילא וטימותיוס נשארו בזה
טו. ואשר ארחו לחברה עם־פולוס הוליכהו עד אתינס אשר שם שם פולוס בפיהם צו לסילא ולטימותיוס כי־יבאו אליו עד־מהרה והם שבו וילכו
טז. עוד פולוס מצפה לקראת באם באתינס ורוחו התמרמר בקרבו ממראה עיניו כי מלאה העיר אלילים
יז. וידבר על־ככה עם־היהודים בבית־הכנסת ועם־יראי אלהים וגם־בשער יום יום עם־כל־הנמצאים שמה
יח. ויתערבו אתו גם־אחדים מחכמי בית אפיקורוס המכחשים ומחכמי בית האסטוה המצניעים ויהי אלה אמרים לו מה־לאויל שפתים הזה מה הוא אמר להגיד ואלה כפי הנשמע הוא מלמד דעת אלהים זרים יען כי־בשר את־ישוע ואת־תחית המתים
יט. ויקחהו אל־האריופגוס ויאמרו מי־יתן וידענו מה־היא התורה החדשה אשר אתה מלמד
כ. כי־דברים זרים אתה קורא באזנינו על־כן אנחנו מבקשים לדעה מה היא
כא. והאתיניים כלם וגם־הנכרים המתגוררים בקרבם הם הכינו לבם רק לחדשות אם־כה לספר או כה לשמע מה־יספר
כב. ופולוס העמד בתוך האריופגוס בתוך ויאמר אתם אנשי אתינס ראה ראיתי אתכם כי לבכם עמכם בכל אשר תנהגו
כג. כי בהתהלכי כה ועל־עבדתיכם לאלהיכם אני התבננתי וארא גם־מזבח ועליו כתוב לאלהים לא־ידענוהו והנה הלז אשר תכבדון אתו ולא תדעוהו אתו אני מודיע אתכם
כד. האלהים אשר ברא את־העולם וכל אשר־בו הוא אדני השמים והארץ לא ישב במקדשים אשר עשו לו ידים
כה. אף לא־יכלכלהו ידי אדם כמו אם צרך לפניו למי ומי הלא הוא הנתן חיים ונשמה והכל לכל
כו. והוא עשה מדם אחד את־כל בני־אדם לשבת על־כל־פני האדמה וימדד מדת ימיהם ולמושבותיהם גבולות הציב
כז. למען אשר ידרשו אחרי אלהים אולי ימששהו וימצאהו אף כי־רחוק איננו מכל־אחד ממנו
כח. כי־בו אנחנו חיים מתעוררים והוים כאשר גם־שררו מכם אנשים כי בני־אלהים אנחנו
כט. ואף גם־בהיותנו בני אלהים חלילה לנו מחשב כי דמה האלהים לזהב לכסף או לאבן או לתבנית כל מעשה אדם חרש וחשב
ל. את־ימי אין־דעת העביר אפוא אלהים ועל־כן הוא מצוה את־בני האדם עתה כי בא יבאו אליו מכל־קצות הארץ
לא. כי הוא הקדיש יום מועד לשפט־בו תבל בצדק על־יד איש אשר בחר בו ויתנהו נאמן לכל בהקיצו אתו מעם־המתים
לב. ויהי כשמעם אתו מדבר מקום המתים אלה לעגו־לו ואלה אמרו עוד נשמעך על־ככה שנית
לג. ויצא פולוס מתוכם וילך
לד. וקצת אנשים דבקו אחריו ויאמינו וביניהם גם־דיונוסיוס אחד מהשפטים מן־אריופגוס ואשה אחת אשר שמה דמריס ועוד אחרים עמהם
|