השליחים, Chapter 19 יט

א. ויהי בהיות אפולוס בקורנתוס ופולוס אחרי עברו בארצות העליות בא אל־אפסוס וימצא־שם תלמידים אחדים    ב. ויאמר אליהם הבא בא גם־רוח הקדש עליכם כאשר הייתם למאמינים והם ענוהו גם כי־יש רוח הקדש אנחנו לא שמענו עוד    ג. ויאמר ועל־מה אפוא אתם נטבלתם ויאמרו על־הטבלה ליוחנן    ד. ויאמר פולוס יוחנן הטביל בטבילת התשובה ויגד לעם כי־האמן יאמינו בהלז אשר יבא אחריו והלז הוא זה המשיח ישוע    ה. כשמעם את־זאת שבו נטבלו על־שם האדון ישוע    ו. ופולוס סמך ידיו עליהם וינח עליהם רוח הקדש וידברו בלשנות ויתנבאו    ז. ויהי מספרם כשנים עשר איש    ח. ויבא אל־בית־הכנסת ויגד דבריו באמץ לב שלשה חדשים בנכחות ושום שכל על־אדות מלכות האלהים    ט. ויהי כי־נמצאו בהם אחדים ערלי לב אשר מאנו להאמין וגם־טפלו דבר מר על־הדרך הזה לפני העם וישט מעליהם וגם־את־התלמידים הבדיל מתוכם והוא היה מדבר יום יום בבית המדרש אשר לטורנוס    י. ויהי הוא עשה כזה שנתים ימים עד כי־שמעו כל־ישבי אסיא את־דבר האדון ישוע כיהודים כיונים    יא. והאלהים עשה נפלאות גדולות על־ידי פולוס    יב. כי גם־חגרות ומטפחות יזע מעל עור בשרו הניחו על־החולים וסר חלים והרוחות הרעות מגום גרשו    יג. וגם־היו אנשים יהודים מלחשי מתהלכים בארץ והם נועזו להזכיר שם האדון ישוע אל־אשר רוחות רעות נאחזו בקרבם בקראם אני משביעכם בשם ישוע אשר פולוס יקראהו    יד. והם אשר כה עשו הם היו שבעת בני סקוה יהודי וראש כהנים    טו. ויען הרוח הרעה ויאמר אליהם ידעתי את־ישוע ואת־פולוס אני מכיר רק אתם מי אתם    טז. ויתנפל עליהם האיש אשר הרוח הרעה בקרבו ויחזק מהם ויכריעם עד כי־עירמים ונמחצים נסו מן־הבית ההוא    יז. ויודע הדבר לכל־היהודים והיונים היושבים באפסוס ופחד נפל על־כלם ויגדל שם האדון ישוע    יח. וגם רבים מן־המאמינים באו להתודות ולגלות את־מעשיהם אשר עשו    יט. ורבים אשר שעו בהבלי שוא הביאו ספריהם וישרפום באש לעיני־כל וימנו מספר שוים ויהי חמישים אלף כסף    כ. ודבר־יהוה נשגב עד־למאד ונעלה הלך ועלה    כא. ויהי ככלות הדברים האלה ויתן פולוס אל־לבו להתהלך במקדוניא ובאכיא ומשם והלאה עד־ירושלים ויאמר אחרי היותי שמה ראה אראה עוד את־רומי    כב. וישלח שנים נערים ממשרתיו את־טימותיוס ואת־ארסטוס ללכת לפניו אל־מקדוניא והוא אחר עוד ימי מספר באסיא    כג. בעת ההיא קם שאון לא־מעט על־דברת דרך יהוה    כד. כי איש אחד דמטריוס שמו חרש כסף הוא היה עשה מקדשי־כסף קטנים בתבנית המקדש לשם ארטמיס ויסבב בזה לחרשים משכרת לא־מצער    כה. ויקבץ אתם עם־עזרי מלאכתם ויאמר אנשים אתם ידעתם כי במלאכה הזאת רכשנו לנו את־לחמנו ואת־טובנו    כו. והנה עיניכם ראות ואזניכם שמעות כי־לא רק באפסוס לבדה כי אם־גם בכל־אסיא פולוס הזה מפתה המון עם־רב להסירם מאחרי אלהיהם כי יאמר אמר לא־אלהים המה אשר תעשינה ידים    כז. ועתה המעט הרעה הזאת לבדה להלקח מידינו המלאכה הזאת כי אם־עוד רעת הרעות תפתח על־המקדש לאלהות הגדולה ארטמיס כי לאפס ולאין יחשב ויקל כבוד הודה אשר יכבדוה כל־אסיא וכל־ישבי תבל    כח. ויהי כשמעם את־הדברים האלה וימלאו חמה ויתנו קולם ויקראו גדולה ארטמיס לעם באפסוס    כט. ותהם העיר ותמלא רעש גדול והם כלם השתערו כאיש אחד אל־בית־המשחק ויחזיקו בגיוס ובארסטרכוס אנשים מקדונים ההלכים עם פולוס לשמרו בדרך    ל. ופולוס חפץ לצת אל־העם רק התלמידים לא נתנוהו    לא. וגם־אחדים ראשי עם מאסיא אשר אהבוהו גם־הם שלחו לו להזהירו כי ימנע מהלך אל־בית־המשחק    לב. ויהי הם שאגים אלה זאת ואחרים אחרת כי היה ההמון נבוך ורבם גם־לא ידעו בשלמה הם נזעקו    לג. ויובא מבינות העם אלכסנדרוס כי היהודים שמוהו בראשם וישא אלכסנדרוס את־ידו לאות כי חפץ הוא להשיב אמרים לפני העם    לד. ויודע להם כי־הוא יהודי וישאו כלם קול חזק וכמו שתים שעות קראו ולא דמו גדולה ארטמיס לעם באפסוס    לה. ויהס סופר העיר את־העם ויאמר אתם אנשי אפסוס מי הוא האיש אשר לא ידע כי העיר אפסוס משרת את־ארטמיס הגדולה ואת־תבניתה אשר נפלה מן־השמים    לו. והנה כי זאת אמונה ואין מי להכזיבנה הלא יאתה לכם לשקט ממהומה ומעשות מאום בטרם תחשבו    לז. כי אתם הבאתם את־האנשים האלה הנה והם לא בזזו את־המקדשות ואף־לא בזו לאלהותנו    לח. ואם דבר ריב לדמטריוס והחרשים אשר אתו עם־איש־מי הלא יש בקרבנו משפט ונציבים נצבים עלינו הבה יקראו הם לבדם עליהם לשפטים ושפטום    לט. ואם עוד לכם כלכם לבקש דבר הנה בהתאסף כל־העם לפי חק יצא משפטכם ודינכם    מ. כי היום אנחנו נתנים ביראה פן־יתגלל עלינו עון מרד להבאישנו בגלל היום הזה מה־לנו לגל מעלינו חטאת אשר לא חטאנו בלתי אם המהומה הזאת    מא. וככלאתו לדבר שלח את־הקהל