העברים, Chapter 2 ב

א. על־כן המצוה אלינו להזהר עד־מאד בדברים אשר שמענו פן־ילוזו מעינינו    ב. כי אם־הדבר דבר על־פי מלאכים עמד בתקפו וכל־עון ופשע נפקד בשבט משפט    ג. איך נמלט אנחנו אם־לא נשית לב לישע רב כמוהו אשר בשר האדון מראש ויאמן דברו לנו מפי שמעיו    ד. וגם־אלהים נתן עדות על־זאת באתות ובמופתים ונפלאות ובמתנות רוח קדשו אשר חלק כרצונו    ה. כי לא תחת ידי־המלאכים שת את־העולם העתיד לבא אשר עליו אנחנו מדברים    ו. כי אם־כעדות הכתוב האמר שם מה־אנוש כי־תזכרנו ובן־אדם כי תפקדנו    ז. ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו תמשילהו במעשי ידיך    ח. כל שתה תחת־רגליו אך באשר שת כל תחתיו לא הותיר דבר אשר לא הושת תחתיו ועתה לא ראינו עוד כיום כי הכל הושת תחתיו    ט. אבל ראים אנחנו את־ישוע ההוא אשר חסרו מעט מאלהים ויעטרהו כבוד והדר עקב חבלי המות אשר אפפוהו כי בחסד־אל טעם טעם המות בעד כלם    י. כי הוא אשר הכל למענהו ומידו הכל הדר הוא לו להנחות בנים רבים לגאון עזם ולהשלים את־שר ישועתם בכור עני    יא. כי המכפר והם אשר עליהם יכפר מאב אחד הם כלם על־כן לא בוש מקרא להם אחים    יב. באמרו אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך    יג. ועוד יאמר וקויתי לו ועוד יוסיף הנה אנכי והילדים אשר נתן־לי יהוה    יד. ויען כי הילדים בשר ודם מנת חלקם כן גם־הוא לבש בשר ודם כמוהם למען יבלע במותו את־מלאך המות הוא השטן    טו. ושלח לחפשי את־אלה אשר מאימת מות היו נכבשים כל־ימי חייהם כעבדים    טז. כי לא למלאכים נטה ידו להושיעם כי אם־לזרע אברהם הוא למושיע    יז. ועל־כן נמשל נדמה לאחיו בכל למען יהי כהן גדול ברחמיו ובאמונתו לפני אלהים לכפר על־חטאת העם    יח. כי כאשר היה איש מכאבות וידוע מסה בנפשו כן יוכל להושיע בחוני מסה