א. סוף דבר הכל נשמע יש־לנו כהן גדול הישב לימין כסא הכבוד בשמים
ב. משרת בקדש ובמשכן אמת אשר האהיל יהוה ולא אדם
ג. וכל־כהן גדול יעמד להקריב מנחה וזבח ועל־כן נכון להיות גם־לו קרבן אשר יקריב
ד. ואלו היה בארץ לא היה כהן מפני הכהנים המקריבים כל־קרבן כתורה
ה. המכהנים במקדש אשר הוא דמות וצל לאשר במרום כאשר צוה משה מפי אלהים בעשתו ואת־המשכן כי אמר ראה ועשה כל כתבנית אשר אתה מראה בהר
ו. ועתה הוא לקח־לו כהנה נשגבה מזאת כאשר גם־הברית אשר הוא למליץ לה נשגבה מן־הראשנה ונתונה עלי־הבטחות טובות מן־הראשנות
ז. כי לו היתה הברית הראשנה בלי חסרון הלא לא־יבקש מקום לשניה
ח. אך במצא חסרון אמר אליהם הנה ימים באים נאם־יהוה וכרתי את־בית ישראל ואת־בית יהודה ברית חדשה
ט. לא כברית אשר כרתי את־אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר־המה הפרו את־בריתי ואנכי בחלתי בם נאם־יהוה
י. כי זאת הברית אשר אכרת את־בית ישראל אחרי הימים ההם נאם־יהוה נתתי את־תורתי בקרבם ועל־לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו־לי לעם
יא. ולא ילמדו עוד איש את־רעהו ואיש את־אחיו לאמר דעו את־יהוה כי כולם ידעו אתי למקטנם ועד־גדולם
יב. כי אסלח לעונם ולחטאתם ולפשעיהם לא אזכר־עוד
יג. באמרו ברית חדשה בלה את־הראשנה והבלה והנושנת קרוב קצה
| 
