א. כי זה מלכי־צדק מלך שלם כהן לאל עליון אשר יצא לקראת אברהם אחרי שובו מהכות את־המלכים ויברכהו
ב. ואשר חלק־לו אברהם מעשר מכל ופשר שמו בראש מלך צדק וגם־כן מלך שלם הוא מלך השלום
ג. בלא־אב בלא־אם בלא יחש ואין לו תחלת הימים ואף לא קץ החיים ודומה לבן־האלהים הוא עמד כהן לעולם
ד. וראו־נא מה־נכבד הוא אשר אברהם ראש האבות נתן־לו מעשר מראשית השלל
ה. ואמן יורשי הכהנה מבני לוי להם המשפט לקחת מעשר על־פי התורה מאת העם מאת אחיהם אף כי־יצאי ירך אברהם הם
ו. וזה אשר לא התיחש למשפחתם לקח מעשר מאברהם וגם־ברך אתו אשר ההבטחה נתונה לו מאז
ז. ודבר ידוע הוא מאין פצה פה כי הקטן יברך מן־הגדול
ח. ופה לקחים מעשר אנשים בני תמותה ושם זה הוא אשר עדות לו כי הוא חי
ט. ואם תשאו ניב שפתי גם־לוי הלקח מעשר נתן מעשר בתוך אברהם
י. כי בירך אביו היה בצאת מלכי־צדק לקראתו
יא. ואם תכלית כל־חפץ נמצאה בכהנת בני לוי אשר בימיה נתנה התורה לעם מה־לכהן אחר כי יקום על־דברתי מלכי־צדק ולא יקרא על־דברתי אהרן
יב. כי בהשתנות הכהנה גם־חליפת התורה בא תבוא אל־נכון
יג. והנה־זה אשר־ידבר בו כזאת בן־שבט אחר הוא אשר אין איש ממנו קרב אל־המזבח
יד. כי מודעת זאת כי מיהודה צמח אדנינו ועל־שבט זה לא־דבר משה מאומה על־אדות הכהנה
טו. וגם־זאת מודעת ביתר מדה כי יקום כהן אחר בדמות מלכי־צדק
טז. אשר איננו לפי מצות התורה לחיי בשרים כי אם־לפי הגבורה לחיי אין־סוף
יז. כי־העיד לאמר אתה כהן לעולם על־דברתי מלכי־צדק
יח. כי אמנם יש תנואה לדת הנתונה מקדם אשר היתה מבלי־כח ולבלי הועיל
יט. כי התורה לא בצעה דבר לתכליתו כי אם־את אשר על־ידה באה תקוה טובה ממנה אשר בה נקרב אל־האלהים
כ. ובאשר ישוע לא היה לכהן מבלי שבועה
כא. כי המה היו לכהנים מבלי שבועה וזה בשבועה על־פי האמר אליו נשבע יהוה ולא ינחם אתה־כהן לעולם על־דברתי מלכי־צדק
כב. אשר לזאת ישוע הוא הערבון לברית הטובה מן־הראשנה
כג. ורבים היו כהניה ההם כי לא יכלו לשבת לעד מפני המות
כד. וזה יען כי ישב לעולם גם־כהנתו לא תעבר ממנו
כה. ובעבור זאת רב הוא להושיע תשועת נצח לכל־הבאים על־ידו לאלהים כי הוא חי לנצח להפגיע בעדם
כו. כי טוב לנו כהן גדול קדוש כמוהו נקי כפים ובר לבב נבדל מחטאים ונשא מעל השמים
כז. אשר אין־לו חק יום יום ככהנים הגדולים להקריב קרבן בתחלה על־חטאת נפשו ואחרי־כן בעד העם כי השלים את־זאת בפעם אחת בהקריב את־נפשו
כח. כי התורה הקימה אנשים לכהנים גדולים אשר רפיונם בם אך דבר־השבועה אחרי התורה הקים את־הבן אשר נעלה הוא בשלמות נצח
|