א. מאין תגרה ומלחמות ביניכם אם לא מתוך התאות הפרצות באבריכם
ב. תתאוו ואין לכם תרצחו ותקנאו וידיכם לא תעשינה תושיה תתגרו ותלחמו ואין לכם מאומה יען לא שאלתם
ג. שאלתם ולא השגתם יען ברעה שאלתם למלא משאלות תאותכם
ד. האם לא ידעתם נאפים ונאפות כי־אהבת העולם איבה היא לאלהים לזאת אפוא מי הוא החפץ להיות אהב העולם איב לאלהים יחשב
ה. האם תחשבון כי המקרא יזהיר לריק והרוח השכן בקרבנו האם תאותו קנאה
ו. אכן הוא נתן יתר חן על־כן הוא אמר יהוה ללצים יליץ ולענוים יתן־חן
ז. לכן הכנעו מפני אלהים התיצבו בפני השטן וינוס מפניכם
ח. קרבו אל־אלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם מתי־און הזכו בלבבכם בעלי לב ולב
ט. התעצבו התאבלו והילילו שחוק יהפך לכם לאבל ושמחה לתוגה
י. השפילו נפשכם לפני יהוה והוא ירים אתכם
יא. אחי לא תדברו איש בעמיתו המדבר באחיו והדן את־אחיו הוא מדבר בתורה ודן את־התורה ואם את־התורה תדין אינך עשה התורה כי אם־שפטה
יב. אחד הוא המחקק והשפט הוא אשר הכח בידו להציל ולאבד ומי אתה הוא כי תשפט את־עמיתיך
יג. הוי האומרים נלכה לנו היום או למחר לעיר ההיא ונסחר שם שנה אחת ונעשה לנו חיל
יד. ואתם לא תדעון מה־ילד יום מחר כי מה חייכם קיטור יראה כרגע ואחר יעלה בתהו
טו. אך כזאת עליכם לאמר אם־ירצה יהוה ונחיה נעשה כזאת או כזאת
טז. רק אתם מתהללים בגאותכם כל־תהילה כזאת רעה היא
יז. וכל־הידע לעשות כטוב וכישר ולא יעשנו חטאו ישא
|