א. בראשית היה הדבר והדבר היה את־האלהים והוא הדבר היה אלהים
ב. הוא היה מראש את־האלהים
ג. כל־המעשים נהיו על־ידו ואין דבר אשר נעשה מבלעדיו
ד. בו נמצא חיים והחיים הם אור האדם
ה. והאור זרח בחשך והחשך לא יכילנו
ו. איש היה בארץ יוחנן שמו אשר שלחו אלהים
ז. הוא בא לעדות להעיד על־האור למען יאמינו כלם על־ידו
ח. ולא הוא היה האור כי אם־בא להעיד על־האור ההוא
ט. הוא אור אמת אשר בא לעולם להאיר לכל־אדם
י. הוא היה בעולם והעולם נהיה על־ידו והעולם אתו לא ידע
יא. הוא בא אל־עמו שלו ועמו שלו לא החזיקו־בו
יב. ואלה אשר החזיקו־בו נתן־כח בידם להיות בנים לאלהים הלא הם המאמינים בשמו
יג. אשר לדתם לא מדם ולא מתאות בשר ולא מרוח גבר כי אם־מאלהים
יד. והדבר לבש בשר וישכן בתוכנו ואת־כבודו ראינו ככבוד בן יחיד לאביו מלא חסד ואמת
טו. ויוחנן העיד עליו ויקרא לאמר זה הוא אשר אמרתי עליו כי הוא בא אחרי והנה הוא לפני כי ראשון־לי היה
טז. כי ממלאו נשאנו כלנו חסד על־חסד
יז. כי התורה נתונה ביד־משה וחסד ואמת ממקור ישוע המשיח יצאו
יח. את האלהים לא־ראה אדם מעולם והבן היחיד בחיק האב הוא הגיד תכונתו
יט. וזאת עדות יוחנן בשלח היהודים כהנים ולוים מירושלים לשאל אתו מי הוא
כ. והוא הודה ולא כחד כי הגיד לאמר אנכי אינני המשיח
כא. וישאלו אתו מי אפוא אתה האתה אליהו ויאמר אינני אליהו האם הנביא אתה ויען לא
כב. ויאמרו אליו ומי אפוא אתה כי עלינו להשיב דבר את־שלחינו מה־תאמר על־נפשך
כג. ויאמר אנכי קול קורא במדבר פנו דרך יהוה כאשר דבר ישעיהו הנביא
כד. והשלוחים האלה היו מן־הפרושים
כה. וישאלו ויאמרו אליו אם־אינך המשיח ולא אליהו ולא הנביא למה־זה מטבל הנך
כו. ויען אתם יוחנן ויאמר אנכי מטבל במים אך איש עמד בתוככם אשר לא ידעתם אתו
כז. זה הבא אחרי אשר היה לפני ואני קלתי מהתר־לו שרוך נעליו
כח. זאת היתה בבית הערבה מעבר לירדן אשר יוחנן היה מטבל שמה
כט. ויהי ממחרת וירא את־ישוע בא אליו ויאמר הנה שה האלהים הנשא את־חטאת העולם
ל. והוא אשר אמרתי עליו הנה איש בא אחרי והנה הוא לפני כי ראשון־לי היה
לא. ואני לא ידעתי אתו אך למען יגלה לישראל באתי אני לטבל במים
לב. ויעד יוחנן לאמר ראיתי את־הרוח כיונה ירדת מן־השמים ותנח עליו
לג. ואני לא ידעתי אתו אך השלח אתי לטבל במים אמר אלי את־הלז אשר תראה הרוח ירדת ותנוח עליו זה הוא המטבל ברוח הקדש
לד. ואני ראיתי ואעיד כי־זה הוא בן־האלהים
לה. ויהי ממחרת ויעמד יוחנן עוד עם־שנים מתלמידיו
לו. וירא את־ישוע מתהלך ויאמר הנה שה האלהים
לז. וישמעו שני תלמידיו את־אשר דבר וילכו אחרי ישוע
לח. ויפן ישוע ויראם הלכים אחריו ויאמר אליהם מה־תבקשון ויאמרו אליו רבי אשר יאמר מורי איה מקום מושבך
לט. ויאמר אליהם באו וראו ויבאו ויראו את־מקום מושבו וישבו אתו ביום ההוא והעת היתה כשעה העשירית
מ. ואחד מן־השנים אשר שמעו מאת יוחנן והלכו אחריו היה אנדרי אחי שמעון פטרוס
מא. הוא מצא את־אחיו את־שמעון ויאמר אליו מצאנו את־המשיח אשר בלשון יון כריסטוס
מב. ויביאהו אל־ישוע ויראהו ישוע ויאמר אתה שמעון בר־יונה לך יקרא כיפא ובלשון יון פטרוס
מג. ויהי ממחרת ויואל ללכת הגלילה וימצא את־פילפוס ויאמר אליו ישוע לך אחרי
מד. ופילפוס היה מבית־צידה עיר אנדרי ופטרוס
מה. וימצא פילפוס את־נתנאל ויאמר אליו מצאנו אתו אשר כתב עליו משה בתורה והנביאים את־ישוע בן־יוסף מנצרת
מו. ויאמר אליו נתנאל הכי מנצרת יבא טוב ויאמר אליו פילפוס בא וראה
מז. וירא ישוע את־נתנאל בא לקראתו ויאמר עליו אולם זה הוא ישראלי אשר אין־בו רמיה
מח. ויאמר אליו נתנאל מאין ידעת אתי ויען ישוע ויאמר אליו טרם קרא לך פילפוס בהיותך תחת התאנה ראיתיך
מט. ויען אתו נתנאל רבי אתה הוא בן־האלהים אתה הוא מלך ישראל
נ. ויען ישוע ויאמר אליו יען אשר האמנת בי בעבור אמרי לך תחת התאנה ראיתיך לכן גדלות מאלה תראה
נא. ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לכם כי תראו את־השמים פתוחים ומלאכי אלהים עלים וירדים על בן־האדם
| 
