א. וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר לגליל ואם ישוע היתה שמה
ב. וגם־ישוע ותלמידיו היו מן־קרואי החתנה
ג. ואחרי אשר תם היין אמרה אם ישוע אליו הנה אין להם יין
ד. ויאמר אליה ישוע מה־לי ולך אשה עוד לא־באה עתי
ה. ותאמר אמו אל־המשרתים את־אשר יאמר לכם תעשו
ו. ושם נמצאו שש כדי־אבן ערכות לטהר את־אשר לא טהור בין היהודים כמשפט שתים או־שלש בתים תכיל כל־כד
ז. ויאמר אליהם ישוע מלאו את־הכדים מים וימלאון עד־השפה
ח. ויאמר שאבו־נא עתה והביאו אל־פקיד המשתה ויביאו
ט. ויטעם פקיד המשתה את־המים אשר נהפכו ליין מבלי דעת מאין בא רק המשרתים אשר־שאבו את־המים ידעו ויקרא רב בית המשתה אל־החתן
י. ויאמר אליו כל־איש ישים יין טוב ראשונה ואחרי שתו הקראים לרויה ישים יין שפל־ערך לפניהם ואתה צפנת את־היין הטוב עד־לאחרנה
יא. זאת ראשית האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר לגליל ושם גלה כבודו ויאמינו בו תלמידיו
יב. ואחרי־כן ירד אל־כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו וישבו שם ימים לא רבים
יג. ויקרב חג־הפסח ליהודים ויעל ישוע ירושלימה
יד. וימצא אנשים ישבים בהיכל מכרים בקר וצאן ויונים ומחלפי כסף
טו. ויקח חבלים וישרג אתם למלקה בידו ויגרש את־כלם אל־מחוץ להיכל גם את־הצאן גם את־הבקר וישלך את־כסף המחלפים ארצה ואת־שלחנתיהם הפך
טז. ואל־מכרי היונים אמר הוציאו את־אלה מזה ולא תעשו את־בית אבי לבית מקח וממכר
יז. אז זכרו תלמידיו את אשר־כתוב קנאת ביתך אכלתני
יח. ויענו היהודים ויאמרו אליו מה אות הראית לנו כי תעשה כזאת
יט. ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את־ההיכל הזה ואני בשלשת ימים אקימנו
כ. ויאמרו היהודים ארבעים שנה ושש שנים נבנה ההיכל הזה ואתה תקימנו בשלשת ימים
כא. והוא דבר דברו על־היכל גויתו
כב. על־כן אחרי תקומתו מן־המתים זכרו תלמידיו כי־כה אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר ישוע אשר דבר
כג. ויהי בהיותו בירושלים בחג־הפסח ויאמינו רבים בשמו כי ראו את־האתות אשר עשה לעיניהם
כד. וישוע לא האמין להם יען ידע את־יצר כלם
כה. וביען לא בקש עדות איש באיש כי את־מחשבות אדם הוא היה מבין
| 
