יוחנן, Chapter 12 יב

א. וששת ימים לפני חג־הפסח בא ישוע אל־בית־עניה ושם אלעזר המת אשר החיה מן־המתים    ב. ויעשו־לו שם משתה בערב ומרתא משרת אתו ואלעזר היה אחד מן־הישבים אל־השלחן    ג. ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר־ערך מאד לטרא אחת משקלה ותמשח את־רגלי ישוע ובשערתיה נגבה את־רגליו והבית מלא ריח המרקחת    ד. ואחד מתלמידיו הוא יהודה בן־שמעון איש־קריות אשר אחרי־כן הסגירו אמר לאמר    ה. על־מה לא־תמכר המרקחת הזאת בשלש מאות דינר לתת לעניים    ו. והוא דבר כזאת לא מדאגתו לעניים רק יען כי־גנב היה וארון אוצרם בידו ונשא מאשר נתון בו    ז. ויאמר ישוע הנח־לה ליום קברתי הכינה זאת    ח. כי את־העניים תמצאו לפניכם תמיד ואתי לא תמצאו תמיד לפניכם    ט. ורבים מן־היהודים שמעו כי הוא שם ויבאו לא־בעבור ישוע לבדו כי אם־גם־לראות את־אלעזר אשר החיה מן־המתים    י. ויועצו ראשי הכהנים להרג גם את־אלעזר    יא. כי בגללו אזלו יהודים רבים ויאמינו בישוע    יב. ויהי ממחרת כשמע רבים מן־העם מן־עולי הרגל כי ישוע בא ירושלימה    יג. ויקחו כפות תמרים בידם ויצאו לקראתו ויריעו הושע־נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל    יד. וימצא ישוע עיר וירכב עליו ככתוב    טו. אל־תיראי בת־ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על־עיר בן־אתנות    טז. וכל־זאת לא־הבינו תלמידיו בתחילה אך כאשר לקח ישוע אחר כבוד זכרו אז כי־כה כתוב עליו וכה גם־עשו לו    יז. והעם אשר היו אתו העידו בפיהם כי קרא את־אלעזר מן־קברו ויחיהו מן־המתים    יח. ועל־כן יצאו העם לקראתו אחרי שמעם כי עשה את־האות הזה    יט. והפרושים אמרו איש אל־אחיו הראיתם כי ידיכם לא תעשינה תושיה ואחריו כל־אדם ימשך    כ. ובתוך עולי הרגל להשתחות נמצאו גם־יונים    כא. והם באו אל־פילפוס איש בית־צידה מן־הגליל ויחלו את־פניו לאמר אדנינו חפצים אנחנו לראות את־ישוע    כב. ויבא פילפוס ויגד לאנדרי ואנדרי ופיליפוס הגידו הדבר לישוע    כג. ויען אתם ישוע לאמר הנה בא המועד ובן־האדם נאדר יהיה בכבודו    כד. אמן אמן אני אמר לכם גרגר דגן אם לא־יפל ומת בתוך הארץ ישאר לבדו ואם ימות יוציא זרע רב    כה. האהב את־נפשו תכרת־לו והשנא את־נפשו בעולם הזה שמרה תהיה־לו לחיי עד    כו. מי־החפץ לשרתני ילך בעקבותי ובאשר אהיה אני שם יהיה גם־משרתי וכי איש ישרת אתי אתו יכבד האב    כז. עתה נבהלה נפשי ומה אמר הצילני אבי מן־עת המועד הזה אך על־כן באתי למועד הזה    כח. אבי גדל כבוד שמך והנה קול ענה משמים גדלתי כבודו וגם־אגדלנו עוד    כט. והעם העמדים שם שמעו ואמרו קול רעם הוא ויש מהם אמרו כי מלאך דבר אליו    ל. ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם־למענכם    לא. עתה נחרץ משפט העולם הזה ושר העולם הזה נדחף למדחפות    לב. ואני כאשר אנשא מעל־הארץ אמשך כל־אדם אחרי    לג. והמלין האלה הוציא כי ירזמון באיזה מות ימות    לד. ויענו אתו העם שמענו מפי התורה כי המשיח חי הוא לעולם ואיך תאמר אתה כי נשא ינשא בן־האדם מי הוא זה בן־האדם    לה. ויאמר אליהם ישוע עוד מעט מזער יאיר האור לעיניכם לכו לאורו בהמצאו פן־יכסה אתכם החשך וההלך בחשך ילך אל־אשר לא ידע    לו. האמינו באור כל־עוד הוא זורח עליכם למען תהיו בני האור ואחרי הדברים האלה הלך ישוע ויסתר מפניהם    לז. והם לא האמינו לו אף כי־עשה אתות רבים לפניהם    לח. למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על־מי נגלתה    לט. ועל־כן להאמין לא יכלו כי ישעיהו הוסיף לאמר    מ. השע עיניהם והשמין את־לבבם פן־יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם    מא. הדברים האלה דבר ישעיהו בחזותו את־כבודו וינבא עליו    מב. אולם גם מן־השרים האמינו־בו רבים אך בעבור הפרושים לא הודו בפיהם לבלתי ינדו מתוך קהלם    מג. כי כבוד אנשים יקר בעיניהם מכבוד אלהים    מד. ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא־בי הוא מאמין כי אם־בשלחי    מה. והראה אתי הוא ראה את־שלחי    מו. ואני לאור באתי אל־העולם אשר כל־המאמין בי לא ישכן בחשכה    מז. ואיש כי ישמע את־דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא־לשפט את־העולם באתי כי אם־להושיע את־העולם    מח. וכי ימאס בי איש ולא יקח אמרי יש שפט אשר־ישפטנו הדבר אשר דברתי הוא ישפטנו ביום האחרון    מט. כי אני לא מלבי דברתי כי אם־האב אשר שלחני הוא צוני את־אשר אמר ואת־אשר אדבר    נ. וידעתי כי חיי עולם מצותו ועל־כן את־אשר אמר אלי האב לדבר אתו אשמר לדבר