יוחנן, Chapter 13 יג

א. ויהי לפני חג־הפסח וידע ישוע כי בא זמנו לעלות מן־הארץ אל־האב ואת־בחיריו אשר אהב בארץ מאז כן אהבם עד־אחרית    ב. אחרי סיום סעודת המצוה ואחרי אשר נתן השטן בלב יהודה בן־שמעון איש־קריות להסגיר אתו    ג. וידע ישוע כי האב נתן בידו את־כל וכי הוא מאת אלהים יצא ואל־אלהים ישוב    ד. ויקם מעל השלחן ויפשט את־בגדיו ויחגר מטפחת על־מתניו    ה. ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ רגלי תלמידיו ולמחותן במטפחת אשר־הוא חגור בה    ו. ויבא אל־שמעון פטרוס והוא אמר אליו האתה אדני תרחץ את־רגלי    ז. ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה בזה לא־תדע עתה אך אחרי־כן תשכיל    ח. ויאמר אליו פטרוס לא־תרחץ רגלי לעולם ויען אתו ישוע אם־לא ארחצך אין־לך חלק עמדי    ט. ויאמר אליו שמעון פטרוס בי אדני לא לבד את־רגלי כי אם־גם את־ידי ואת־ראשי    י. ויאמר אליו ישוע המרחץ אין־לו לרחץ עוד זולתי את־רגליו כי כלו טהור הוא ואתם הנכם טהורים אבל לא כלכם    יא. כי ידע אתו אשר יסגירנו על־כן אמר לא כלכם טהורים    יב. ואחרי אשר רחץ את־רגליהם ולבש את־בגדיו שב וישב ויאמר אליהם הידעתם מה־זאת עשיתי לכם    יג. אתם קראים־לי רבי ואדון והיטבתם לקרא־לי כן כי־אני הוא    יד. ועל־כן אם־אני האדון והרבי רחצתי את־רגליכם עליכם גם־אתם לרחץ איש איש את־רגלי אחיו    טו. כי אני הוא מופתכם למען תעשון גם־אתם כאשר עשיתי לכם אני    טז. אמן אמן אני אמר לכם אין העבד גדול מאדניו ואין השליח רב משלחו    יז. ואם־ידעתם זאת אשריכם אם־כן תעשון    יח. ולא על־כלכם דברתי כן כי ידעתי את־אשר בחרתי־בם אך למען יקום הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב    יט. מעתה אני מגיד לכם דבר טרם באו למען תאמינו אחרי באו כי אני הוא    כ. אמן אמן אני אמר לכם המקבל את־מי אשר אשלח פני הוא מקבל והמקבל פני הוא מקבל פני שלחי    כא. ויהי כדבר ישוע את־הדברים האלה ותפעם רוחו בקרבו ויגד להם לאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם יסגיר אתי    כב. ויתראו התלמידים פנים בפנים כי לא ידעו על־מי דבר    כג. ואחד מתלמידיו אשר ישוע אהבו נשען על־חיקו    כד. וירמז־לו שמעון פטרוס ויאמר אליו אמר־נא מי־הוא זה אשר דבר עליו    כה. ויפל על־צוארי ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא    כו. ויען ישוע זה הוא אשר אטבל־לו פרוסה ונתתיה לו ויטבל את־הפרוסה ויקחה ויתנה אל־יהודה בן־שמעון איש־קריות    כז. ואחרי אכלו את־הפרוסה בא השטן אל־קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר־תעשה מהר ועשה    כח. ולא־ידע איש מן־הישבים שם במסיבה על־מה דבר אליו כזאת    כט. כי יש אשר חשבו בהיות צרור הכסף ביד יהודה על־כן אמר אליו ישוע קנה־נא את־אשר יחסר לנו לחג או תנא דבר לעניים    ל. והוא בקחתו את־הפרוסה אל־פיו יצא פתאם ויהי לילה    לא. ויהי כאשר יצא ויאמר ישוע עתה נאדר בן־האדם בכבוד ובו אלהים בכבוד נאדר    לב. ואלהים הוא יאדיר אתו בכבודו וגם־יחיש להאדירו    לג. בני היקרים עוד־מעט מזער אשב עמכם ואתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל־היהודים כי אל־אשר אני הלך לא תוכלו לבא שמה כן אני אמר עתה גם־אליכם    לד. הנה מצוה חדשה אני נתן לכם לאהבה איש את־רעהו כאשר אהבתי אתכם כן גם־אתם איש את־רעהו תאהבון    לה. בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם אם אהבת רעים תלין ביניכם    לו. ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני אנה אתה הלך ויען ישוע אל־אשר אני הלך לא־תוכל ללכת אחרי כיום אך הנה ימים באים והלכת אחרי    לז. ויאמר אליו פטרוס אדני על־מה לא־אוכל ללכת אחריך כיום הלא את־נפשי אתן בעדך    לח. ויען ישוע התתן את־נפשך בעדי אמן אמן אני אמר לך לא יקרא התרנגל עד־אשר תכחש־בי שלש פעמים