יוחנן, Chapter 19 יט

א. אז יקח פילטוס את־ישוע וייסר אתו בשוטים    ב. ואנשי הצבא שרגו כתר קוצים וישימו על־ראשו וילבישהו מעיל ארגמן    ג. ויגשו אליו ויקראו יחי מלך היהודים ויכהו על־הלחי    ד. וישב פילטוס ויצא החוצה ויאמר אליהם הנה אוציאנו לפניכם לבעבור תדעו כי לא־מצאתי בו עון    ה. ויצא ישוע החוצה נשא כתר הקוצים ומעיל הארגמן עליו ויאמר אליהם פילטוס הנה הגבר    ו. וראשי הכהנים והמשרתים כראותם אתו צעקו לאמר הצלב הצלב אתו ויאמר אליהם פילטוס קחו אתו אתם והצליבהו כי אני לא־מצאתי בו עון    ז. ויענו אתו היהודים הנה יש־לנו תורה ולפי תורתנו משפט־מות לו כי־מתאמר לאמר בן־האלהים הוא    ח. כשמע פילטוס את־הדבר הזה ויירא יתר מאד    ט. וישב ויבא אל־בית המשפט ויאמר אל־ישוע אי מזה אתה וישוע לא־ענה אתו מאומה    י. ויאמר אליו פילטוס האלי לא תדבר הלא תדע כי ידי רב־לי לשלחך ורב־לי לצלבך    יא. ויען אתו ישוע אין־לך כח עלי לולא נתן־לך מעל על־כן עון מסגירי בידיך גדול מעונך    יב. ועל־זאת בקש פילטוס לשלחו והיהודים צעקו ואמרו אם־תשלח את־האיש הזה אינך אהב את־הקיסר כי המתקומם להיות למלך הוא מתקומם על־הקיסר    יג. כשמע פילטוס את־הדברים האלה הוציא את־ישוע החוצה וישב על־כסא המשפט במקום הנקרא מרצפת אבנים ובעברית גבתא    יד. ויאמר אל־היהודים בערב הפסח ההוא כשעה הששית הנה מלככם    טו. ויצעקו היצא היצא אתו צלב אתו ויאמר אליהם פילטוס הצלב אצלב את־מלככם ויענו ראשי הכהנים אין־לנו מלך כי אם־הקיסר    טז. אז נתנו בידם לצלב אתו ויקחו את־ישוע ויוליכהו    יז. וישיאו אתו את־עץ צלבו ויביאהו אל־המקום הנקרא מקום הגלגלת ובעברית גלגלתא    יח. ויצלבו אתו שם ושני אנשים אחרים עמו מעבר מזה ומזה וישוע בין שניהם    יט. ויכתב פילטוס כתבת על־לוח וישימהו על־הצלב ישוע הנצרי מלך היהודים    כ. ויהודים רבים קראו את־הכתבת כי המקום אשר נצלב־שם ישוע קרוב לעיר והכתבת כתובה עברית רומית ויונית    כא. ויאמרו ראשי כהני היהודים אל־פילטוס אל־תכתב מלך היהודים רק כי אמר אני מלך היהודים    כב. ויען פילטוס את־אשר כתבתי כתבתי    כג. ויהי כאשר צלבו אנשי הצבא את־ישוע ויקחו את־בגדיו ויחלקום ארבעה רבע לאיש איש וגם את־כתנתו והכתנת לא היתה תפורה כי אם־מעשה ארג משפה עד־השפה    כד. ויאמרו איש אל־רעהו לא נקרעה אתה אך נפילה עליה גורל למי תהיה להקים דבר הכתוב יחלקו בגדי להם ועל־לבושי יפילו גורל ויעשו־כן אנשי הצבא    כה. ועל־יד צלב ישוע עמדו אמו ואחות אמו ומרים אשת קלופס ומרים המגדלית    כו. וירא ישוע את־אמו ואת־תלמידו אשר אהב עמדים אצלו ויאמר אל־אמו אשה ראי זה בנך    כז. ואחר אמר אל־תלמידו ראה זאת אמך ויאספה התלמיד אל־ביתו מהיום ההוא ומעלה    כח. וישוע בדעתו אחרי־כן כי נשלם כל־דבר אך למלאת את־הכתוב אמר צמאתי    כט. ושם עמד כלי מלא חמץ ויטבלו ספוג בחמץ וישימו על־ראש אזוב ויגיעוהו אל־פיו    ל. ויטעם ישוע מן־החמץ ויאמר נשלם ויט את־ראשו ויפקד את־רוחו    לא. והיהודים חשו לבלתי השאר את־הפגרים על־העץ ביום השבת כי־ערב שבת היה והשבת ההוא גדול הוא על־כן שאלו מפלטוס לשבר את־שוקיהם כי ימותו ולהורידם מן־העץ    לב. ויבאו אנשי הצבא וישברו את־שוקי האחד ואת־שוקי השני אשר נצלבו עמו    לג. ויבאו אל־ישוע ויראו כי־כבר מת ולא שברו את־שוקיו    לד. אך אחד מאנשי הצבא דקרו בחנית בצדו ויצא דם ומים    לה. והמעיד על־זה ראה את־הדבר ועדותו נאמנה והוא ידע כי אמת יהגה חכו לבעבור תאמינו גם־אתם    לו. וכל־זה היה לקים את־הכתוב ועצם לא־תשברו בו    לז. ועוד כתוב לאמר והבטו אליו את אשר־דקרו    לח. ויהי אחר הדברים האלה יוסף מן־הרמתים הוא אשר היה תלמיד ישוע בסתר מיראתו את־היהודים וישאל מאת פילטוס לתת־לו לשאת את־גופת ישוע    לט. ויתן־לו פילטוס רשיון ויבא וישא את־גופת ישוע ונקדימון אשר לפנים בא אל־ישוע בלילה בא גם־הוא והביא סמים בלולים מר־ואהלות כמאה ליטרין    מ. ויקחו את־גופת ישוע ויעטוה בתכריכים אשר מלאו בשמים כדרך קבורת היהודים    מא. ובמקום אשר נצלב־שם היה גן ובו קבר חדש אשר עוד לא־נקבר בו איש    מב. ובהיות היום ערב שבת ליהודים והקבר קרוב קברו בו את־ישוע