א. ויהי באחד בשבת ותבא מרים המגדלית לפנות בקר בחשכה אל־הקבר ותרא את־האבן מגוללה מעל־הקבר
ב. ותרץ ותבא אל־שמעון פטרוס ואל־התלמיד האחר אשר אהב אתו ישוע ותאמר אליהם הנה נשאו את־אדנינו מן־הקבר ואנחנו לא נדע אנה שמו אתו
ג. ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל־הקבר
ד. ושניהם רצו יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את־פטרוס ויבא ראשון אל־הקבר
ה. וישח וישקף אל־תוכו וירא את־התכריכים מנחים לבדם ולא ירד פנימה
ו. וגם־שמעון פטרוס בא אחריו וירד אל־הקבר וירא את־התכריכים מנחים לבדם
ז. והמטפחת אשר היתה על־ראשו איננה עם־התכריכים כי אם־צנופה לבדה במקום אחר
ח. וירד שם גם־התלמיד האחר אשר־בא ראשון אל־הקבר וירא ויאמן
ט. כי עד־עתה לא־הבינו עוד את־הכתובים כי נכון לו לקום מן־המתים
י. וישבו התלמידים וילכו אל־ביתם
יא. ומרים עמדה מחוץ לקבר ותבכ ויהי בבכותה ותשח ותשקף אל־תוך הקבר
יב. ותרא שני מלאכים עטים לבנים וישבים במקום אשר שמו את־גופת ישוע אחד מראשתיו ואחד מרגלתיו
יג. ויאמרו אליה אשה למה תבכי אליהם כי נשאו את־אדני מזה ולא אדע אנה שמהו
יד. עוד היא מדברת כזאת ותפן מאחריה ותרא את־ישוע עמד ולא ידעה כי הוא ישוע
טו. ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את־מי תבקשי והיא חשבה כי־נטר הגן הוא ותאר אליו אדני אם־אתה נשאת אתו מזה הגידה־נא לי איפא שמת אתו ואני אלך ואשאנו
טז. ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו עברית רבוני אשר יאמר רבי
יז. ויאמר אליה ישוע אל־תגעי בי כי עוד לא עליתי אל־האב אך לכי אל־אחי ואמרי אליהם הנני עלה אל־אבי ואביכם אל־אלהי ואלהיכם
יח. ותבא מרים המגדלית ותגד לתלמידים כי־ראתה את־האדון וכי כזאת דבר אליה
יט. ויהי בערב בשבת ההוא כאשר נסגרו דלתות הבית אשר נקבצו שם התלמידים מיראתם את־היהודים ויבא ישוע ויעמד בתוכם ויאמר אליהם שלום עליכם
כ. ואחרי דברו כזאת הראם את־ידיו ואת־צדו וישמחו התלמידים בראותם את־האדון
כא. ויוסף ישוע ויאמר אליהם שלום לכם כאשר שלח אתי האב כן הנני שלח אתכם
כב. ואחרי דברו כזאת ויפח בהם ויאמר אליהם קחו לכם את־רוח הקדש
כג. איש איש אשר תסלחו לו את־חטאיו ונסלח לו ואם תשיתום עליו עליו יהיו
כד. ותומא הנקרא דידומוס אחד משנים העשר לא־היה עמהם בבא ישוע
כה. ויאמרו אליו יתר התלמידים ראינו את־האדון ויאמר אליהם אם־לא אראה את־מדקרות המסמרים בידיו ולא אתקע את־אצבעי בנקבי המסמרים האלה ובידי לא אגע בצדו לא אאמינה
כו. ומקצה שמנת ימים נקהלו התלמידים בבית פנימה עוד הפעם ותומא עמהם ויבא ישוע כאשר סגרו הדלתות ויעמד בתוכם ויאמר שלום עליכם
כז. ואחר אמר אל־תומא הושט את־אצבעך הנה וראה את־ידי והושט את־ידך ומשני בצדי ואל־תהי חסר אמונה כי אם־האמן תאמין
כח. ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי
כט. ויאמר אליו ישוע יען אשר ראיתני האמנת תומא אשרי אלה המאמינים וראו לא ראו
ל. וגם־מופתים אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא־נכתבו בספר הזה
לא. אך־אלה נכתבו לבעבור תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן־האלהים ולבעבור יהיו לכם חיים עקב אמונתכם בשמו
| 
