יוחנן, Chapter 21 כא

א. ויהי אחרי־כן ויוסף ישוע להראות אל־תלמידיו על־ים טבריה וכה נראה אליהם    ב. כאשר ישבו יחדו שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בגליל ובני זבדי ושנים אחרים מתלמידיו    ג. ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו עמך נלך גם־אנחנו ויצאו מיד וירדו אל־האניה ולא לכדו מאומה בלילה הוא    ד. הבקר אור והנה ישוע עמד על־שפת הים והתלמידים לא ידעו כי ישוע הוא    ה. ויאמר אליהם ישוע בני היש־לכם דבר לאכל ויענו וימרו אין    ו. ויאמר אליהם פרשו את־המכמרת מימין לאניה ומצאתם ויפרשו ולא־יכלו עוד למשכה מרב דגים    ז. והתלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אמר אל־פטרוס האדון הוא וכשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויעט את־מעילו כי ערם היה ויתנפל אל־הים    ח. ויתר התלמידים באו באניתם כי לא הרחיקו מן־היבשה כי אם־כמאתים אמה וימשכו את־המכמרת עם־הדגים    ט. ויצאו אל־היבשה ויראו גחלי־אש ערוכים שם ודג עליהם וככר לחם    י. ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן־הדגים אשר לכדתם עתה    יא. ויעל שמעון פטרוס וימשך את־המכמרת אל־היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמישים ושלשה ובכל־זאת לא נקרעה המכמרת מרב הדגים    יב. ויאמר אליהם ישוע באו אכלו ארחת הבקר ואין גם־אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון    יג. ויבא ישוע ויקח את־הלחם ויתן להם וגם את־הדגה    יד. וזאת הפעם השלישית אשר־נראה ישוע אל־תלמידיו אחרי קומו מן־המתים    טו. ויהי אחרי ארחתם ויאמר ישוע אל־שמעון פטרוס שמעון בר־יונה האהב אתה אתי יתר מאלה ויאמר אליו הן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נהל את־עלותי    טז. ויאמר אליו פעם שנית שמעון בר־יונה האהב אתה אתי ויאמר אליו הן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נחה את־צאני    יז. ויאמר אליו פעם שלישית שמעון בר־יונה האהב אתה אתי ויתעצב פטרוס אל־לבו כי אמר אליו פעם שלישית האהב אתה אתי ויאמר אליו אדני אתה אל־כל ידעת אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו ישוע רעה את־צאני    יח. אמן אמן אני אמר לך בעוד נער היית בידך חגרת את־מתניך ותלך אל־אשר חפצת וכי תזקן תפרש כפיך ואחר יחגרך ונשאך אל־אשר לא תחפץ    יט. ואולם כזאת הוא דבר ברמזו לו באיזה מות הוא ימות אשר יגדל בו כבוד אלהים ואחרי דברו כזאת אמר אליו לך אחרי    כ. ויפן פטרוס וירא את־התלמיד אשר ישוע אהבו הלך אחריהם והוא אשר נפל על־צוארו במשתה הערב ואמר אדני מי הוא־זה אשר יסגירך    כא. ויהי בראות אתו פטרוס ויאמר אל־ישוע אדני וזה מה אחריתו    כב. ויאמר אליו ישוע אם־חפצתי כי ישאר עד־אשר אבא אך מה־לך לך אחרי    כג. על־כן יצא הדבר הזה בין האחים כי התלמיד ההוא לא ימות וישוע לא אמר־לו כי לא־ימות רק אמר אם־חפצתי כי־ישאר עד־אשר אבא אך מה־לך    כד. זה הוא התלמיד הנתן את־עדותו לאלה והוא אשר כתב כל־אלה וידענו כי עדותו נאמנה    כה. ועוד יש מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע אך אם־יכתבו כלם אחד אחר אחד יחשב לבבי כי לא תכיל כל־העולם את־הספרים אשר יכתבון אמן