א. וכאשר נודע לאדון כי הפרושים שמעו לאמר ישוע העמיד וטבל תלמידים רבים מיוחנן
ב. אף כי־ישוע לא טבל אתם רק תלמידיו
ג. ויעזב את־יהודה וישב ויסע הגלילה
ד. והיה נכון לו לעבר דרך שמרון
ה. ויבא אל־עיר בארץ שמרון ושמה סוכר ממול חלקת השדה אשר־נתן יעקב לבנו ליוסף
ו. ושם באר יעקב וישוע עיפה נפשו בדרך וישב־לו על־הבאר כשעה הששית
ז. והנה אשה שמרנית באה לשאב־מים ויאמר אליה ישוע תני־נא לי לשתות
ח. כי תלמידיו הלכו העירה לשבר להם אכל
ט. ותאמר אליו האשה השמרנית הלא יהודי אתה ואיך תשאל ממני לשתות ואני אשה שמרנית כי־אין דבר ליהודים עם־השמרנים
י. ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את־מתת אלהים ומי האמר לך תני לי לשתות אז שאלת את ממנו ונתן לך מים חיים
יא. ותאמר אליו האשה אדני הן אין־לך במה לשאב והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים
יב. הגדול אתה מיעקב אבינו אשר נתן־לנו הבאר הזאת אשר ממנה שתה הוא ובניו ובעירו
יג. ויען ישוע ויאמר אליה כל־השתה מן־המים האלה יצמא עוד
יד. וכל־אשר ישתה מן־המים אשר אני נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אני נתן יהיו בו למקור מים נבעים לחיי עולם
טו. ותאמר אליו האשה תנה־לי אדני את־המים ההם ולא־אצמא עוד ולא אבא הנה לשאב
טז. ויאמר אליה ישוע לכי קראי לאישך ובאי הנה
יז. ותען האשה ותאמר אליו אין־לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת כי אין־לך איש
יח. חמשה בעלים היו לך והוא אשר עמך כיום איננו בעלך ובזאת אמת דברת
יט. ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה
כ. אבתינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים המקום להשתחות
כא. ויאמר אליה ישוע האמיני לי אשה כי תבא עת אשר לא־בהר הזה ולא בירושלים תשתחוו לאב
כב. אתם משתחוים אל־אשר לא תדעון ואנחנו משתחוים אל־אשר נדע כי הישועה באה ממקור היהודים
כג. אך תבא עת וגם־היא באה והמשתחוים הנאמנים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב
כד. האלהים הוא רוח והמשתחוים לו עליהם להשתחות ברוח ובאמת
כה. ותאמר אליו האשה ידעתי כי־יבא משיח עהנקרא כריסטוסא וכאשר יבא יגיד לנו את־כל
כו. ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך
כז. עוד דברו בפיו ותלמידיו באו ויתמהו על־דברו עם־אשה אך איש לא אמר מה־תבקש או למה תדבר אליה
כח. והאשה עזבה את־כדה ותלך העירה ותאמר אל־העם
כט. באו וראו איש אשר הגיד לי כל־אשר עשיתי האין זה הוא המשיח
ל. ויצאו מן־העיר לבא אליו
לא. ויהי עד־כה ועד כה ויאמרו אליו תלמידיו רבי אכל
לב. ויאמר אליהם אני יש־לי לאכל אכל אשר לא ידעתם
לג. ויאמרו התלמידים איש אל־רעהו האם הביא לו איש מאכל לאכלה
לד. ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא עשות רצון שלחי ולכלות את־פעלו
לה. הן אתם אמרים עוד ארבעה חדשים טרם יבא הקציר ואני אמר לכם שאו את־עיניכם וראו אל־השדות אשר הלבינו לקציר
לו. הקוצר ימצא שכרו ותבואה יאסף לחיי עולם והזרע והקוצר ישמחו יחדו
לז. למלאת דבר המשל אחד זרע ואחר קצר
לח. אנכי שלחתי אתכם לקצר במקום לא עמלתם שם אחרים עמלו ואתם באתם על־עמלם
לט. ורבים מן־השמרנים בעיר ההיא האמינו בו בעבור דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את־כל־אשר עשיתי
מ. ויבאו אליו השמרנים ויקראו לו לשבת אתם וישב שם יומים
מא. ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברי פיהו
מב. ויאמרו אל־האשה עתה אנחנו מאמינים בו לא־בעבור דברך כי גם־אנחנו שמענו ונדע כי־אמן זה הוא המשיח מושיע העולם
מג. ויהי אחרי שנים ימים ויסע למסעיו הגלילה
מד. אף כי הגיד ישוע כי אין־כבוד לנביא בארץ מולדתו
מה. ויבא אל־הגליל ויחזיקו־בו הגלילים כי ראו את כל־אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם־הם חגגו שם את־החג ההוא
מו. ויבא ישוע עוד הפעם אל־קנה בגליל אשר הפך שם המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר־נחום
מז. וכאשר שמע כי־בא ישוע מיהודה לגליל וילך אליו ויפצר־בו לרדת אתו ולרפא את־בנו אשר נטה למות
מח. ויאמר אליו ישוע אם־לא תראו אתות ומפתים לא תאמינו
מט. ויאמר אליו האיש רדה־נא אדני בטרם ימות בני
נ. ויאמר אליו ישוע לך לדרכך בנך חי והאיש האמין בדבר אשר־דבר ישוע וילך
נא. ויהי בלכתו ויפגעו־בו עבדיו ויגידו לו לאמר בנך חי
נב. וידרש מהם את־השעה אשר החל להרפא מחליו ויאמרו אליו אתמול בשעה השביעית סרה ממנו הקדחת
נג. וידע אביו כי היה בשעה ההיא אשר הגיד־לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל־ביתו
נד. זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בגליל בשובו מיהודה
| 
