יוחנן, Chapter 5 ה

א. ואחרי־כן בא מועד חג היהודים ויעל ישוע ירושלימה    ב. ובירושלים ברכת מים על־יד שער הצאן אשר קראו לה בלשון עברית בית־חסדא ולה חמשה אלמות    ג. ושם שכבו רבים חולים עורים פסחים ויבשי־כח והם מיחלים שם עד אשר־יגועו המים    ד. כי לעד מן־העתים ירד מלאך אל־הברכה והרתיח את־המים והיה הראשון הירד שם אחרי אשר רתחו המים ורפא לו מכל־מחלה אשר דבקה־בו    ה. ואיש היה שם אשר חלה את־חליו שמנה ושלשים שנה    ו. וירא אתו ישוע שכב על־משכבו וידע כי שכב כן ימים רבים ויאמר אליו החפץ אתה להרפא    ז. ויען אתו החולה אדני אין לי איש אשר יורידני אל־הברכה לעת רגשת המים ואני טרם ארד וירד אחר לפני    ח. ויאמר אליו ישוע קום שא את־משכבך והתהלך    ט. ופתאם שב האיש לאיתנו וישא את־משכבו וילך    י. והיום ההוא היה יום השבת ויאמרו היהודים אל־האיש הנרפא הלא שבת היום ואין לך לשאת את־המשכב    יא. ויען אתם לאמר הרפא אתי הוא אמר אלי שא את־משכבך והתהלך    יב. וישאלהו מי הוא האיש אשר אמר אליך שא את־משכבך והתהלך    יג. והנרפא לא ידע מי הוא כי ישוע הלך־לו בהתאסף עם־רב במקום ההוא    יד. אחרי־כן מצא אתו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו ראה כי נרפאת אל־תוסף לחטא פן־תאנה אליך רעה גדולה מזאת    טו. וילך האיש ויגד ליהודים כי־ישוע הוא אשר רפאו    טז. ועל־כן רדפו היהודים את־ישוע ויבקשו המיתו עקב אשר עשה זאת בשבת    יז. ויען אתם ישוע אבי פעל פעלתו עד־עתה וגם־אני פעל הנני    יח. ובעבור זאת בקשו היהודים בחפץ יתר להרגו כי לא רק את־יום השבת חלל כי אם גם־אמר על־אלהים כי הוא אביו וכי הוא דומה לאלהים    יט. ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם הבן לא־יוכל לעשות דבר מלבו בלתי את אשר־ראה מה־פעל האב כי את־אשר הוא עשה עשה גם־הבן כמהו    כ. כי האב אהב את־הבן ומראה אתו את־כל אשר הוא עשה וגדלות מאלה יראנו להיות לפלא בעיניכם    כא. כי כאשר האב מעלה ומחיה את־המתים כן יחיה גם־הבן את־אשר חפץ בו    כב. והאב לא־ישפט איש אך כל־משפטו נתן ביד הבן    כג. למען יכבדו כלם את־הבן כאשר יכבדו את־האב מי אשר לא־יכבד את־הבן איננו מכבד את האב אשר שלחו    כד. אמן אמן אני אמר לכם המקשיב לדברי ומאמין בשלחי יש־לו חיי עולם ולא יבא להשפט כי־עבר ממות לחיים    כה. אמן אמן אני אמר לכם כי־תבא עת וכי גם־באה והמתים ישמעו את־קול בן־האלהים והשמעים חיה יחיו    כו. כי כאשר חיי האב ממקור עצמו כן נתן לבן להיות־לו חייו ממקור עצמו    כז. וגם־כח נתן בידו לעשות משפט כי בן־האדם הוא    כח. על־זאת אל־תתמהו תמה כי הנה יום בא וכל־שכני קבר ישמעו את־קלו ויעלו    כט. העשים טוב יעמדו לחיים והעשים רע יעמדו למשפט    ל. לא אוכל לעשות דבר מלבי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט־צדק כי לא רצוני אני מבקש כי אם־רצון האב אשר שלחי    לא. אם־אני לבדי מעיד עלי לא נאמנה עדותי    לב. אך יש עד אחר לי וידעתי כי עדותו אשר־הוא מעיד עלי נאמנה    לג. אתם שלחתם אל־יוחנן והוא העיד עדות אמת    לד. ואני לא מאדם אקח לי עדות אך הדברים האלה דברתי למען אתם תושעון    לה. הוא היה לפיד בער ומאיר ובאורו הואלתם להתעלם עד־ארגיעה    לו. ולי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן־לי אבי לכלותם המעשים האלה אני עשה והם מעידים עלי כי שלחני האב    לז. והאב אשר שלחני הוא העיד עלי ואתם את־קלו לא־שמעתם מעולם ואת־תארו לא ראיתם    לח. ואין דברו שכן בקרבכם כי אתו אשר שלח לא תאמינו בו    לט. אתם דרשים מעל־כתבי הקדש כי בהם אתם אמרים חיי עולם לכם והם המה המעידים עלי    מ. ולא אביתם לבא אלי להיות לכם חיים    מא. כבוד לא־אקח מבני אדם    מב. ואתכם ידעתי כי אין־אהבת אלהים בקרבכם    מג. אנכי הנה באתי בשם אבי ולא החזקתם בי ואם־יבא אחר בשם עצמו בו תחזיקון    מד. איך תוכלו להאמין אחרי אשר תרדפו כבוד איש מרעהו ואת־הכבוד הבא מאת האלהים האחד לא תבקשון    מה. אל־תחשבו כי אני אביא שטנה עליכם לפני האב יש אחד מביא שטנה עליכם משה אשר בטחתם בו    מו. כי לו האמנתם במשה האמנתם גם־בי כי עלי הוא כתב    מז. אך אם־בכתביו לא תאמינו איך תאמינו בדברי