א. תחלת הבשורה לישוע המשיח בן־האלהים
ב. ככתוב בדברי הנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה־דרכך לפניך
ג. קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו
ד. ויבא יוחנן לטבל במדבר והוא קרא אל־העם לשוב מדרכם ולהטבל לסליחת עונם
ה. ויצאו אליו כל־ארץ יהודה וכל־ישבי ירושלים ויטבלו על־ידו בתוך הירדן בהתודתם את־חטאתיהם
ו. ויוחנן לבושו שער גמלים ואזור עור אזור במתניו ומאכלו חגבים ודבש מיער
ז. ויקרא לאמר הנה חסין ממני בא אחרי אשר קל־ערך אני מכרע לפניו להתיר שרוך נעליו
ח. אני מטבל אתכם במים אך הוא יטבל אתכם ברוח־הקדש
ט. ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת מן־הגליל ויטבל על־יד יוחנן בירדן
י. והוא אך־עלה עלה מן־המים וירא והנה נפתחו השמים והרוח ירדה עליו בדמות יונה
יא. ויהי קול מן־השמים אתה הוא בני ידידי בך רצתה נפשי
יב. ואחרי־כן נשאו הרוח וינחהו במדבר
יג. ויהי במדבר ארבעים יום עם־חית השדה וינסהו השטן ומלאכי אלהים שרתהו
יד. ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את־בשורת מלכות האלהים
טו. ויאמר הנה מלאו הימים ומלכות האלהים קרבה לבא שובו מדרכיכם והאמינו בבשורה
טז. ויהי בלכתו על־שפת ים־הגליל וירא את־שמעון ואת־אנדרי אחי שמעון פרשים מכמרת על־פני הים כי דיגים היו
יז. ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואעשה אתכם לדיגי אדם
יח. ויעזבו את־מכמרותם כרגע וילכו אחריו
יט. ויעבר מעט־מזער וירא את־יעקב בן־זבדי ואת־יוחנן אחיו וגם־הם באניה מתקנים מכמרות
כ. ויקרא אליהם פתאם ויעזבו את־זבדי אביהם באניה עם־הפעלים השכירים וילכו אחריו
כא. ויבאו אל־כפר־נחום ויחש לבא ביום השבת אל־בית־הכנסת וילמד שמה
כב. ויתמהו על־תורתו כי ידע ללמדם כאיש אשר שלטון בידו ולא כסופרים
כג. ושם נמצא איש בבית־הכנסת אשר דבק בו רוח טמאה ויצעק לאמר
כד. הוי ישוע הנצרי מה־לנו ולך האם להשמידנו באת הלא ידעתיך מי אתה קדוש האלהים
כה. ויגער־בו ישוע לאמר דם וצא ממנו
כו. ויטרף אתו רוח הטמאה ויצעק צעקה גדלה ואחרי־כן יצא ממנו
כז. וישתאו כלם ויתמהו איש אל־אחיו לאמר מה־זאת מה־תורה חדשה אתו כי גם־את־הרוחות הטמאות הוא מצוה בעזוזו והן שמעות בקלו
כח. ושמעו יצא עד־מהרה בכל־הככר ומסביב לגליל
כט. ויצאו מבית־הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי ועמהם גם־יעקב ויוחנן
ל. וחתנת שמעון שכבה חולת־קדחת וכבאו ספרו לו על־דבר מחלתה
לא. ויגש ויחזק בידה ויקימה והקדחת רפתה ממנה ותקם ותשרת אתם
לב. ויהי בערב אחרי בוא השמש ויביאו אליו את כל־החולים ואת אשר רוח רעה מבעתם
לג. וכל־יושבי העיר נאספו יחדו פתח הבית
לד. וירפא רבים מהם אשר חלו בתחלאים שונים ורוחות רעות רבות גרש ולא־נתן לרוחות הרעות לדבר דבר כי ידעו מי הוא
לה. וישכם ממחרת טרם עלה השחר ויצא ויפגע במקום חרב ויתפלל שמה
לו. ושמעון והאנשים אשר אתו חרדו אחריו
לז. וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים פניך
לח. ויאמר אליהם לכו ונסורה מזה אל־ערי הפרזות הקרבות לנו וקראתי גם־שמה כי על־כן יצאתי מביתי
לט. ויסר אל־בתי־הכנסת בכל־הגליל ויקרא שם ויגרש את־השדים
מ. ויבא אליו איש מצרע ויתחנן ויכרע לפניו ויאמר אם־חפץ אתה הלא תוכל לטהרני
מא. וירחם עליו ישוע ויושט את־ידו ויגע־בו ויאמר חפץ אני וטהר
מב. עוד הדבר בפיו והצרעת סרה מבשרו כרגע ויטהר
מג. ויעד־בו וישלחהו מעל־פניו
מד. לאמר ראה אל־תגד לאיש דבר רק־לך והראה לעיני הכהן והקרב את־הקרבן על־טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם
מה. ויהי כצאתו ויחל להגיד ולהשמיע את־הדבר ברבים עד אשר לא־יכל עוד ישוע לבא בעיר בגלוי כי אם־התגורר בחוץ בציה וערבה ויבאו אליו מכל־עבר ופנה
| 
