א. וכמעט עבר השבת ומרים המגדלית ומרים אם יעקב ושלמית קנו סמים לבא ולמשח אתו
ב. ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל־הקבר עם־עלות השמש
ג. ותאמרנה אשה אל־אחותה מי יגל־לנו את־האבן מעל פי־הקבר
ד. ותשאנה את־עיניהן ותראינה כי האבן נגלה כי גדולה היתה מאד
ה. ותבאנה אל־תוך הקבר ותראינה נער אחד עטה מעיל לבן ישב מעבר הימין ותבהלנה
ו. ויאמר אליהן אל־תבהלנה הנה אתן מבקשות את־ישוע הנצרי אשר נצלב הלא הוא קם ואיננו פה ראינה את־המקום אשר שמוהו שמה
ז. אך־לכנה והגדנה לתלמידיו ולפטרוס כי הוא הולך לפניכם הגלילה ושם תראו אתו כאשר דבר לכם
ח. ותמהרנה לצאת מן־הקבר ותנוסנה כי חיל ופחד אחזון ולא־הגידו לאיש דבר כי יראו מאד
ט. ויהי באחד בשבת בבקר אחרי תקומתו וירא אל־מרים המגדלית ראשונה היא האשה אשר העביר ממנה שבע רוחות רעות
י. והיא הלכה ותגד לאנשי בריתו אשר היו עמו והם מתאבלים ובכים
יא. ואחרי אשר שמעו כי הוא חי וכי נראה אליה לא האמינו לה
יב. ואחרי־כן נראה בדמות אחרת אל־שנים מהם על־פני השדה כאשר הלכו לדרכם
יג. וישובו ויגידו לאחרים ולא האמינו גם־בדבריהם
יד. וירא אחרי־כן אל־אחד העשר בשבתם על־השלחן ויוכיחם על־חסר אמונתם ועל־קשי לבם כי לא־האמינו לאלה אשר ראו אתו אחרי תקומתו
טו. ויאמר אליהם לכו בכל־הארץ וקראו את־הבשורה לכל־בשר
טז. מי אשר יאמין ויטבל יושע ומי אשר לא־יאמין יאשם
יז. ואלה האתות אשר יעשו בידי המאמינים רוחות רעות יעבירו בשמי ובלשנות חדשות ידברון
יח. נחשים כי־ישאו או כי־ישתו סמים אשר מות בם לא ירעו ולא ישחיתו להם וידיהם ישימו על־חולים וחיו מחלים
יט. ויהי כאשר כלה האדון ישוע לדבר אליהם ויעל השמימה וישב לימין האלהים
כ. והם יצאו ויבשרו את־הבשורה בכל־מקום ויד־האדון היתה עמם במלאכתם ויקם את־דברו באתות אשר נעשו בידיהם אמן
| 
