מתי, Chapter 10 י

א. ויקרא אליו שנים עשר תלמידיו ויתן בידם כח על־רוחות הטמאה לגרשן ולרפא כל־מחלה וכל־מדוה    ב. ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון המכנה פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן־זבדי ויוחנן אחיו    ג. פילפוס ובר־תלמי תומא ומתתיהו המוכס יעקב בן־חלפי ולבי המכנה תדי    ד. שמעון הכנעני ויהודה איש־קריות הוא המסגיר אתו    ה. את־שנים עשר האלה שלח ישוע ויצו עליהם לאמר אל־תשימו לדרך הגוים פעמיכם ואל־ערי השמרנים אל־תבאו    ו. כי אם־לצאן אבדות מבית ישראל תלכו    ז. וכאשר תלכון קראו לאמר מלכות השמים קרובה לבא    ח. רפאו את־החולים הקימו את־המתים טהרו את־המצרעים וגרשו את־הרוחות הרעות חנם לקחתם וחנם תתנו    ט. אל־תקחו לכם זהב או כסף או נחשת בכיס    י. ולא ילקוט לדרך ולא חליפות בגדים ולא נעלים ולא מטה כי־נכון לפעל די מחיתו    יא. ובכל־עיר או כפר אשר תבאו דרשו מי הוא שמה הנכבד וישבתם עמו עד כי־תעברון    יב. ובבאכם הביתה תפקדו לשלום הבית    יג. אם־נחשב הבית מאומה יחול שלומכם עליו ואם לא־נחשב הבית מאומה שלומכם אליכם ישוב    יד. וכל־איש אשר לא־יאסף אתכם ולא יקשיב לדבריכם צאו לכם מן־הבית ההוא או מן־העיר ההיא ונערתם את־האבק מעל רגליכם    טו. אמן אני מגיד לכם נקל יהיה יום המשפט לארץ סדם ועמרה מאשר לעיר הזאת    טז. הנה אנכי שלח אתכם כצאן בקרב זאבים על־כן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים    יז. רק השמרו לכם מפני בני־אדם כי הם יסגירו אתכם לידי־הסנהדרין והכיתם בשוטים בבתי הכנסת    יח. ולפני משלים ומלכים תובלו למעני להיות לעדות להם ולגוים    יט. וכאשר יסגירו אתכם אל־תחרדו לאמר איכה נדבר או מה־נדבר כי בעצם העת ההיא יושם בפיכם את אשר־תדברון    כ. כי לא אתם הם המדברים כי אם רוח־אביכם הדבר בכם    כא. ואח יסגיר את־אחיו למות ואב את־בנו ויקומו בנים על־אבותם והמיתום    כב. ואתם שנאים תהיו לכל־אדם בעבור שמי אך המחכה עד־הקץ יושע    כג. וכי־ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לכם אל־עיר אחרת אמן אני אמר לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי־יבא בן־האדם    כד. התלמיד איננו רב מרבו ועבד מאדניו    כה. די לתלמיד להיות כרבו ולעבד כאדניו אם בעל־זבוב קראו לבעל הבית אף כי־לאנשי ביתו    כו. על־כן אל־תיראו מפניהם כי אין־דבר נסתר אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע    כז. את אשר אגדכם בחשך הגידו לעין השמש ואת אשר תשמע אזנכם בלחש השמיעו על־הגגות    כח. ואל־תיראו מפני הרגי הבשר ולהרג את־הנפש לא תשיג ידם כי אם־יראו מפניו אשר ידיו רב לו להרג גם את־הנפש וגם את־הבשר בגיהנם    כט. הלא שתי צפרים נמכרות באסר אחד ואחת מהן לא תפל ארצה בבלי רצון אביכם    ל. ואתם גם־שערות ראשכם נמנו למספרם    לא. על־כן אל־תיראו ערככם רב מצפרים רבות    לב. לכן כל־איש אשר יאמירני לפני בני־האדם אאמירנו לפני אבי בשמים גם־אנכי    לג. וכל־איש אשר יכחש־בי לפני בני־האדם אכחש־בו לפני אבי בשמים גם־אני    לד. אל־תחשבו כי באתי להביא שלום בארץ לא באתי להביא שלום כי אם־חרב    לה. כי באתי להפריד בין איש לאביו בין בת לאמה ובין כלה לחמותה    לו. ואיבי איש אנשי ביתו    לז. האהב את־אביו או את־אמו יותר ממני איננו שוה לי והאהב את־בנו או את־בתו יותר ממני איננו שוה לי    לח. ומי אשר לא־יקח את־צלבו וילך אחרי איננו שוה לי    לט. המצא את־נפשו תאבד לו והמשליך את־נפשו בגללי ימצאנה    מ. המקבל פניכם מקבל פני והמקבל פני הוא מקבל פני שלחי    מא. המקבל פני נביא בשם נביא ישיג שכר נביא והמקבל פני צדיק בשם צדיק ישיג שכר צדיק    מב. ומי אשר ישקה את־אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים בשם תלמיד אמן אני מגיד לכם כי לא־יאבד שכרו