מתי, Chapter 18 יח

א. בעת ההיא באו התלמידים לפני ישוע ויאמרו מי הוא הגדול במלכות השמים    ב. ויקרא ישוע אל־ילד אחד ויציגהו בתוכם    ג. ויאמר אמן אני אמר לכם אם־לא תשובו להיות כילדים בא לא תבאו למלכות השמים    ד. לכן מי אשר ישפיל את־נפשו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים    ה. ומי אשר יקבל ילד כזה בשמי אתי הוא מקבל    ו. ומי אשר יכשיל את אחד הקטנים האלה המאמינים בי טוב לו כי יתלה פלח־רכב על־צוארו וישקע במצולות ים    ז. אוי לעולם מפני מוקשיה כי־המוקשים בא יבאו אל־נכון אך אוי לאיש ההוא אשר המוקש בא על־ידו    ח. ואם־ידך או רגלך תכשילך קצץ אתה והשליכה ממך טוב לך לבא אל־החיים קטוע־יד או רגל מהיות לך שתי ידים ושתי רגלים ולהשלך לאש עולם    ט. ואם־עינך תכשילך נקר אתה והשליכה ממך טוב לך לבוא אל־החיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ולהשלך לאש גיהנם    י. השמרו לכם מבזות אחד הקטנים האלה כי הנני אמר לכם אשר מלאכיהם בשמים ראים תמיד את־פני אבי אשר בשמים    יא. כי בא בן־האדם להושיע את־האבד    יב. מה־תחשבון אתם כי־תהיין לאיש מאה צאן ואחת מהן תלך ותתע האם לא יעזב את־התשעים ואת־התשע וילך בהרים לבקש את־התעה    יג. והיה כי ימצאנה הנני אמר לכם כי־ירב לשמח עליה מעל התשעים והתשע אשר לא־תעו    יד. וכן אין רצון לפני אביכם בשמים כי יאבד אחד מן־הקטנים האלה    טו. וכי יחטא־לך אחיך לך והוכיחהו בינך ובינו לבד אם־יקשיב אליך הלא הצלת את־אחיך    טז. ואם־לא יקשיב לקולך ולקחת לך עוד אחד או שנים כי על־פי שנים או שלשה עדים יקום כל־דבר    יז. ואם ימאן להקשיב להם והגדת אל־העדה ואם גם־אל־העדה מאן ימאן לשמע והיה לך כגוי וכמוכס    יח. אמן אני אמר לכם את אשר תאסרו על־הארץ אסור יהיה בשמים ואת אשר תתירו על־הארץ מתר יהיה בשמים    יט. ואוסיף אמר לכם אם שנים מכם נועדו יחדו בארץ על־כל־דבר אשר ישאלו ונתן להם אבי בשמים ככל משאלות לבם    כ. כי בכל־מקום אשר שנים או שלשה יקהלו בשמי שמה אהיה אני בתוכם    כא. אז נגש פטרוס ויאמר לו אדני עד־כמה פעמים יחטא־לו אחי ואסלח לו האם עד־שבע פעמים    כב. ויאמר אליו ישוע לא־אמרתי לך עד־שבע פעמים כי־אם עד־שבעים ושבע    כג. לכן דמתה מלכות השמים למלך אשר בקש חשבון מן־עבדיו    כד. וכאשר החל לחשב ויביאו אליו איש אשר נשה בו עשרת אלפים ככר־כסף    כה. ולא היה בידו לשלם ויצו עליו אדניו כי ימכר הוא ואשתו ובניו וכל־אשר־לו ושלם ישלם    כו. ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך־נא אפך ואת־כל־נשיי אשלמה    כז. ויכמרו רחמי האדון על־העבד ההוא וישלחהו ושמוט לו חובו    כח. ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא את אחד העבדים איש עמיתו אשר נשה בו מאה כסף ויתפש־בו ויחנקהו לאמר שלם־לי את אשר נשית    כט. ויפל העבד איש עמיתו לפני רגליו ויתחנן־לו לאמר הארך־נא אפך ואשלמה לך הכל    ל. ולא אבה אך הלך ויתנהו אל־המשמר עד־אשר ישלם את־נשיו    לא. ואחיו העבדים בראותם את־אשר קרה התעצבו עד־מאד ויבאו ויספרו לאדניהם את־כל אשר קרה    לב. אז קרא לו אדניו ויאמר אליו עבד בליעל את־כל־החוב ההוא שמטתי לך כאשר התחננת לפני    לג. הלא היה גם־עליך לרחם על־העבד אחיך כאשר רחמתי עליך אני    לד. ויחר אף אדניו ויתנהו ביד־נגשים עד־כי־ישלם את־כל־אשר נשה בו    לה. ככה יעשה לכם גם־אבי בשמים אם־לא תסלחו בכל־לבכם איש איש לאחיו על־חטאתם