א. ואחרי ששת ימים לקח ישוע אתו את־פטרוס ואת־יעקב ואת־יוחנן אחיו ויעל עמהם לבדם אל־הר גבה
ב. וישתנה לעיניהם פניו הזהירו כשמש ולבושיו הלבינו כאור
ג. ויחזו את־משה ואת־אליהו והנם מדברים אתו
ד. ויען פטרוס ויאמר אל־ישוע טוב לנו אדני לשבת פה אם יש את־נפשך נעשה־פה שלש סכות אחת לך אחת למשה ואחת לאליהו
ה. עודנו מדבר והנה ענן בהיר סכך עליהם והנה קול־קורא מן־הענן זה־בני ידידי אשר רצתה נפשי בו אליו תשמעון
ו. כשמע התלמידים ויפלו על־פניהם וייראו מאד
ז. ויגש ישוע ויגע־בם ויאמר קומו אל־תיראו
ח. וישאו את־עיניהם ויראו כי אין איש זולתי ישוע לבדו
ט. וברדתם מן־ההר צוה עליהם ישוע לאמר אל־תגידו את־המראה לאיש עד כי־יקום בן־האדם מן־המתים
י. וישאלהו תלמידיו לאמר למה־זה יאמרו הסופרים כי אליהו בא יבא ראשונה
יא. ויען ישוע ויאמר אליהם אכן אליהו יבא בראשונה להשיב את־הכל
יב. אפס אני אמר לכם כי אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו־בו כרצונם וכן גם־בן־האדם יענה תחת ידם
יג. אז השכילו התלמידים כי על־יוחנן המטבל דבר אליהם
יד. ויהי בבאם אל־המון העם ויגש אליו איש ויכרע על־ברכיו
טו. ויאמר אדני חוסה־נא על־בני כי־מכה ירח הוא ומענה עד־מאד כי־פעמים רבות יפל אל־תוך האש ופעמים רבות אל־תוך המים
טז. ואני הביאתיו אל־תלמידיך ולא מצאה ידם לרפא אתו
יז. ויען ישוע ויאמר הוי דור לא־אמן בו דור תהפכת עד־מתי אהיה עמכם עד־מתי אשא אתכם הביאהו אלי הנה
יח. ויגער־בו ישוע ויצא הרוח הרע ממנו וירפא הנער בעת ההיא
יט. אז נגשו התלמידים לבדם אל־ישוע ויאמרו מדוע לא מצאה ידנו אנחנו לגרשו
כ. ויאמר ישוע אליהם מפני חסר אמונתכם כי הן אני אמר לכם אם־יש בכם אמונה כגרגר חרדל ואמרתם להר הזה העתק מזה שמה ויעתק ממקומו ולא יפלא מכם דבר
כא. מן רוח כזה לא־יגרש כי אם־בתפלה ובצום
כב. ויהי בעברם בגליל ויאמר ישוע אליהם הנה בן־האדם יסגר בידי אנשים
כג. והם יהרגהו וביום השלישי יקום ויתעצבו מאד
כד. ויהי כבאם כפר־נחום ויגשו הממנים על־מחצית השקל אל־פטרוס ויאמרו הלא ישלם רבכם את־מחצית השקל
כה. ויאמר הן ויבא הביתה ויקדמנו ישוע לאמר מה־יהגה לבך שמעון ממי יקחו מלכי־הארץ מכס ומס מבניהם או מן־הזרים
כו. ויאמר אליו מן־הזרים ויאמר אליו ישוע לכן חפשים הם הבנים
כז. אפס פן־נתן מוקש לפניהם לך אל־הים והשלך חכה ולקחת את־הדג אשר יעלה ראשנה ופתחת את־פיו ומצאת בו שקל כסף אתו קח ושלם להם בעדי ובעדך
| 
