א. ויהי כאשר נולד ישוע בבית־לחם יהודה בימי המלך הורדוס והנה חזי כוכבים באו מארץ קדם ירושלימה לאמר
ב. איה המלך הנולד ליהודים כי ראנו כוכבו בקדם ונבא להשתחות לו
ג. וישמע המלך הורדוס וינע לבבו ולבב כל־ירושלים עמו
ד. ויקהל את־כל־ראשי הכהנים והסופרים בעם וישאל את־פיהם לאמר איה יולד המשיח
ה. ויאמרו אליו בבית־לחם יהודה כי כה־כתוב ביד־הנביא
ו. ואתה בית־לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את־עמי ישראל
ז. ויקרא הורדוס אל־חזי הכוכבים בסתר ויחקר אתם לדעת את־העת אשר נראה הכוכב
ח. וישלח אתם בית־לחם ויאמר לכו ודרשו היטב על־הילד וכאשר תמצאון אתו שובו והגידו לי ואבאה להשתחות־לו גם־אני
ט. וישמעו אל־המלך וילכו והנה הכוכב אשר־ראו בקדם עלה לפניהם עד אשר־בא ויעמד ממעל לאשר היה שם הילד
י. והם חזו בכוכב וישמחו שמחה גדלה עד־מאד
יא. ויבאו הביתה ויראו את־הילד עם־מרים אמו ויפלו וישתחוו־לו ויפתחו את־אצרתיהם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומר
יב. והם צוו בחלום לבלתי שוב אל־הורדוס ויפנו וילכו בדרך אחר לארצם
יג. ויהי בלכתם וירא מלאך יהוה אל־יוסף בחלום לאמר קום קח את־הילד ואת־אמו וברח־לך מצרימה ושב־שם עד־אשר אמר אליך כי הורדוס מבקש את־נפש הילד לקחתה
יד. ויקם ויקח את־הילד ואת־אמו לילה וילך מצרימה
טו. וישב שם עד־מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד־הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני
טז. ויהי כראות הורדוס כי התלו בו החזים ויקצף עד־מאד וישלח ויך את־כל־הילדים אשר בבית־לחם ובכל־גבוליה מבן־שנתים ולמטה לפי העת אשר חקר מפי החזים
יז. אז הוקם אשר נאמר ביד־ירמיהו הנביא לאמר
יח. קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על־בניה מאנה להנחם כי איננו
יט. ויהי אחרי מות הורדוס וירא מלאך יהוה בחלום אל־יוסף במצרים לאמר
כ. קום קח את־הילד ואת־אמו ולך שוב ארצה ישראל כי־מתו המבקשים את־נפש הילד
כא. ויקם ויקח את־הילד ואת־אמו ויבא ארצה ישראל
כב. ובשמעו כי ארקלוס מלך ביהודה תחת הורדוס אביו ויירא ללכת שמה ויגד־לו דבר בחלום ויסב אל־גלילות הגליל
כג. ויבא וישב בעיר הנקראת נצרת למלאת את־דברי הנביאים כי נצרי יקרא לו
| 
