א. ויהי בימים ההם ויבא יוחנן המטבל ויקרא במדבר יהודה ויאמר
ב. שובו כי־מלכות השמים קרבה לבא
ג. הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו
ד. ויוחנן היה לבוש שער גמלים ואזור עור אזור במתניו ומאכלו חגבים ודבש מיער
ה. ויצאו אליו ירושלים וכל־יהודה וכל־ככר הירדן
ו. ויטבלו על־ידו בירדן בהתודתם את־חטאתיהם
ז. אך כאשר ראה רבים מן־הפרושים ומן־הצדוקים באים אליו להטבל ויאמר להם ילדי צפענים מי הורה אתכם להמלט על־נפשכם מפני חרון אף הבא
ח. לכן עשו פרי טוב לתשובה
ט. ואל־תהגו בלבבכם לאמר אברהם לנו לאב כי אני אמר לכם גם מן־אבנים אלה תשיג יד־אלהים להקים בנים לאברהם
י. וגם־כבר נטוי הגרזן על־שרש העצים ולכן כל־עץ אשר לא יעשה פרי טוב יגדע והשלך במו־אש
יא. ואני הנני מטבל אתכם במים לתשובה אך הבא אחרי חסן הוא ממני אשר קטנתי משאת את־נעליו הוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש
יב. אשר מזרהו בידו לזרות ולהבר את־גרנו ואסף את־החטים אל־תוך אסמיו ואת־המץ ישרף באש אשר לא תכבה
יג. אז יבא ישוע מן־הגליל אל־הירדן לפני יוחנן להטבל על־ידו
יד. ויעצר־בו יוחנן לאמר הלא נכון לי להטבל על־ידך ואתה באת אלי
טו. ויען ישוע ויאמר אליו הרף כיום כי־כה יאתה לנו למלא כל־צדקה וירף ממנו
טז. ויטבל ישוע וימהר ויעל מן־המים והנה נפתחו־לו השמים וירא את־רוח אלהים ירדת בדמות־יונה ותנח עליו
יז. והנה קול קרא משמים זה הוא בני ידידי בו רצתה נפשי
| 
