א. הבקר אור וכל־ראשי הכהנים וזקני העם נוסדו יחד על־ישוע להמיתו
ב. ויאסרו אתו ויוליכהו ויסגירהו בידי פונטיוס פילטוס הפחה
ג. וירא יהודה המסגיר אתו כי הרשיעהו וינחם וישב את־שלשים הכסף אל־ראשי הכהנים ואל־הזקנים
ד. ויאמר חטאתי באשר הסגרתי דם נקי והם אמרו מה־לנו ולזאת ראה אתה
ה. וישלך את־הכסף בהיכל ויצא וילך ויחנק
ו. ויקחו ראשי הכהנים את־הכסף ויאמרו לא־כתורה הוא לתתו אל־האוצר כי־שכר דמים הוא
ז. ויועצו ויקנו בכסף הזה את־שדה היוצר לקבורת גרים
ח. על־כן יקרא לשדה ההוא שדה דמים עד היום הזה
ט. אז הוקם הדבר אשר נאמר ביד־הנביא לאמר ויקחו את־שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל־בני ישראל
י. ויתנום בעד־שדה היוצר כאשר צוה אתי אדני
יא. וישוע עמד לפני הפחה וישאל אתו הפחה לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר אליו ישוע אתה אמרת
יב. וראשי הכהנים והזקנים הביאו עליו שטנתם ולא ענה אתם דבר
יג. ויאמר אליו פילטוס הלא שמע אתה עד־כמה הכבירו לענות בך
יד. ולא נתן לו מענה אף לא דבר אחד עד אשר־היה לפלא בעיני הפחה
טו. ובחג הזה הסכן הסכין הפחה לשלח אחד מהאסירים אשר יבחרו בו העם לחפשי
טז. ובעת ההיא היה להם איש אסיר נודע לעם ושמו בר־אבא
יז. ויהי בהקהלם ויאמר אליהם פילטוס במי תבחרו ואשלחהו לכם בבר־אבא או בישוע הנקרא משיח
יח. כי ידע אשר מקנאתם בו הסגירהו
יט. וגם־בשבתו במקום המשפט שלחה לו אשתו לאמר אל־תתערב בדבר הצדיק הזה כי זה היום עניתי בחלום עד־מאד על־אדותיו
כ. וראשי הכהנים והזקנים הסיתו את־המון העם לשאל להם את בר־אבא ולהשמיד את־ישוע
כא. ויען הפחה ויאמר אליהם את־מי מן־השנים תחפצו ואשלחהו לכם ויאמרו את בר־אבא
כב. ויאמר אליהם פילטוס ומה־אעשה לישוע הנקרא משיח ויאמרו כלם יצלב
כג. ויאמר ולמה מה־רעה עשה והם הוסיפו לצעק ולאמר יצלב
כד. וירא פילטוס כי לא־יכל להם אך עוד תוסיף המהומה ויקח מים וירחץ את־ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה ראו אתם
כה. ויענו כל־העם לאמר דמו עלינו ועל־בנינו
כו. אז שלח להם את בר־אבא ואת ישוע יסר בשוטים ויתנהו להצלב
כז. ויקחו אנשי צבא הפחה את־ישוע אל־חצר המשפט הוא פרטורין ויזעיקו עליו את כל־הגדוד
כח. ויפשיטו אתו וילבישהו מעיל ארגמן
כט. וישרגו כתר קוצים וישימו על־ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו על־ברכיהם ויהתלו בו לאמר יחי מלך היהודים
ל. וירקו בפניו ויקחו את־הקנה ויכהו על־ראשו
לא. ואחרי אשר התלו בו הפשיטו אתו את־המעיל וילבישהו את־בגדיו ויוליכהו לצלב אתו
לב. וכאשר יצאו פגעו באיש קוריני ושמו שמעון אתו אלצו להלך אתם ולשאת לו את־צלבו
לג. ויבאו אל־המקום הנקרא גלגלתא אשר יאמר מקום הגלגלת
לד. ויתנו־לו יין מהול בראש לשתות ויטעם ולא אבה לשתותו
לה. ויצלבו אתו שם ויחלקו את־בגדיו ויפילו עליהם גורל למלאת את אשר־נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל־לבושי יפילו גורל
לז. וישימו דבר אשמתו בכתבת מעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים
לח. ואחרי־כן נצלבו עמו שני אנשי־חמס אחד מימינו ואחד משמאלו
לט. והעברים שם גדפו אתו ויניעו אחריו את־ראשם
מ. ויאמרו אתה הוא ההרס את־ההיכל והבונה אתו בשלשת ימים הושיעה את־נפשך אם בן־אלהים אתה רדה מן־העץ
מא. וכן גם־שחקו עליו ראשי הכהנים עם־הסופרים והזקנים לאמר
מב. את־אחרים הושיע ואת־נפשו לא יוכל להושיע אם־מלך ישראל הוא ירד־נא עתה מן־העץ ונאמין בו
מג. בטח באלהים יצילהו כי חפץ בו כי הלא אמר בן־האלהים אני
מד. וגם־אנשי־החמס אשר נצלבו עמו חרפהו כמו־כן
מה. וחשך כסה את־פני כל־הארץ מן־השעה הששית עד השעה התשיעית
מו. ובשעה התשיעית צעק ישוע בקול גדול לאמר אלהי אלהי למה שבקתני אשר יאמר אלי אלי למה עזבתני
מז. ומן־העמדים שם כאשר שמעו אמרו הוא קרא אל־אליהו
מח. וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג אשר מלאו חמץ וישימהו על־קנה וישקהו
מט. ויתר האנשים אמרו הרף ונראה אם־יבא אליהו להושיע לו
נ. וישוע הסיף ויקרא בקול גדול ויפקד את־רוחו
נא. והנה פרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה ארץ רעשה וצורים התבקעו
נב. וקברים נפתחו ויקיצו רבים מעצמות הקדושים אשר בארץ ישנים המה
נג. ויצאו מקבריהם אחרי תקומתו ויבאו אל־עיר הקדש ויראו לרבים
נד. ושר־המאה והאנשים אשר אתו השמרים את־ישוע בראותם את־הרעש ואת־כל־אשר קרה חרדו עד־מאד ויאמרו אכן זה היה בן־אלהים
נה. ונשים רבות אשר הלכו אחרי ישוע מן־הגליל לשרתו היו ראות את־הנעשה שם מרחוק
נו. ובינהן היתה מרים המגדלית ומרים אם־יעקב ויוסי ואם בני זבדי
נז. ויהי בערב ויבא איש עשיר מן־הרמתים ושמו יוסף וגם־הוא היה אחד מתלמידי ישוע
נח. הוא בא אל־פילטוס וישאל ממנו את־גוף ישוע ויצו פילטוס כי־ינתן לו
נט. ויקח יוסף את־הגוף ויעטהו בתכריך־בד טהור
ס. וישימהו בקבר חדש אשר חצב־לו בצור ויגל אבן גדולה על־פי הקבר וילך
סא. ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר
סב. ויהי ממחרת אחרי ערב השבת ויקהלו ראשי הכהנים והפרושים אל־פילטוס
סג. ויאמרו אדנינו זכרנו כי בעודנו חי אמר המתעה ההוא מקצה שלשת ימים אקום
סד. לכן צוה־נא לנצר את־הקבר עד־יום השלישי פן־יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל־העם הנה־קם מן־המתים ורעה המרמה האחרנה מן־הראשנה
סה. ויאמר אליהם פילטוס הא־לכם אנשי משמר לכו ונצרו כאשר תדעון
סו. וילכו ויצרו את־הקבר ויחתמו את־האבן ויעמידו עליו את־המשמר
| 
