א. ואשא עיני והנה־שה עמד על־הר ציון ואצלו מאה וארבעים אלף נפש וארבעת אלפים הם אשר שמו ושם אביו כתובים על־מצחם
ב. ואשמע קול מן־השמים כקול מים רבים כקול רעם אדיר ואקשיב קשב והנה הוא קול מנגנים הפרטים על־פי נבליהם
ג. וישירו שיר חדש לפני הכסא ולפני ארבע החיות והזקנים מבלי יכלת איש ללמד את־השירה הזאת בלתי מאה וארבעים אלף וארבעת אלפים אלה אשר נפדו מן־הארץ
ד. הלא הם אשר לא־נגאלו בנשים כי בתמתם הם כבתולות והלכים אחרי השה אל־אשר ילך ופדוים הם מקרב בני האדם כבכורים לאלהים ולשה
ה. ומרמה לא־נמצאה בפיהם כי ישרים ותמימים הם לפני כסא האלהים
ו. וארא מלאך אחר מעופף בלב השמים ובשרת עולם בידו להגיד לישבי הארץ ולכל־גוי ושבט ולשון ועם
ז. ויקרא בקול גדול יראו את־האלהים והבו־לו כבוד כי יום המשפט הנה בא השתחוו לפניו אשר עשה את־השמים ואת־הארץ את־הים ואת כל־מעינו מים
ח. ומלאך אחר קרא אחריו נפלה נפלה בבל העיר הגדולה אשר מיין חמת תזנתה השקתה את־כל־הגוים
ט. ומלאך שלישי קרא אחריהם בקול גדול מי אשר ישתחוה אל־החיה ואל־צלמה ויתוה את־התו על־מצחו או על־ידו
י. גם־הוא ישתה מיין חמת אלהים מכוס התרעלה המלאה מזג זעמו ויתגלל בזלעפות אש וגפרית לעיני צבא הקדש ולעיני השה
יא. ועשן כור ענים יעלה עד־עולמי עולמים ומנוח לא ימצאו יומם ולילה המשתחוים אל־החיה ואל־צלמה ואשר התוו תו שמה על־בשרם
יב. פה נמצא עצר רוח לקדשים פה השמרים מצות האלהים ואמונת ישוע
יג. ואשמע קול קרא אלי מן־השמים כתב אשרי המתים אשר מן־היום והלאה ימותו באדני ואף גם־הרוח ענה לאמר שם ינוחו יגיעי כח והלך אחריהם מעשה צדקם
יד. ואשא עיני והנה ענן צח ועל־הענן רכב כדמות בן־אדם ונזר זהב על־ראשו ובידו מגל מלטש
טו. ומלאך אחר יצא מן־ההיכל ויקרא בקול גדול אל־הרכב על־הענן שלח את־המגל וקצר כי בא מועד לקצר אחרי אשר בשל קציר הארץ
טז. וישלח הרכב על־הענן את־מגלו על־פני הארץ ויקצר את־קציר הארץ
יז. ומלאך אחר יצא מן־ההיכל אשר במרום וגם־בידו מזמרה מלטשה
יח. ויבא מלאך אחר מן־המזבח אשר לו שלטון על־האש ויקרא בקול גדול אל־אשר לו המזמרה המלטשה לאמר שלח את־המזמרה המלטשה ובצר את־אשכלת גפן הארץ כי־הבשילו ענביה
יט. וינף המלאך את־מזמרתו על־הארץ ויבצר את־אשכלת גפן הארץ וישלכן אל־תוך הגת הגדולה היא גת חמת אלהים
כ. וידרכו בגת מחוץ לעיר ויצא דם מן־הגת ויגיע עד־רסני הסוסים דרך אלף ושש־מאות כברת ארץ
|