א. ואעמד על־חול שפת הים וארא חיה עלה מן־הים אשר לה שבעה ראשים ועשר קרנים ועל־קרניה עשר עטרות ושמות גדופים על־ראשיה
ב. והחיה אשר עיני ראו דמתה לנמר ורגליה רגלי דב ופיה פי ארי והתנין נתן לה את־כחו ואת־כסאו וממשל־רב
ג. ואחזה אחד מראשיה כמכה מכת מות ומכת המות נרפאה וכל־הארץ העריצו את־החיה וינהרו אחריה
ד. וישתחוו אל־התנין כי־נתן ממשלה לחיה ולפני החיה השתחוו לאמר מי כמו החיה מי יעז להלחם בה
ה. ולה נתן פם ממלל רברבן וחרפות וכח נתן־לה לעשות כרצונה שנים וארבעים חדש
ו. ותפתח את־פיה לחרף את־האלהים ולגדף את־שמו ואת־משכנו ואת־שכני השמים
ז. וינתן־לה לעשות מלחמה עם־הקדושים ולגבר עליהם וממשלה נתנה לה על כל־שבט ועם ולשון וגוי
ח. וכל־ישבי הארץ ישתחוו לפניה כל אשר לא נכתבו שמותם מני אז תוסד ארץ בספר חיי השה הטבוח
י. מי אשר ישבה שבי בשבי ילך מי אשר ימית בחרב בחרב יומת בזאת נמצא עצר רוח ואמונה לקדשים
יא. וארא חיה אחרת עלה מן־האדמה בעלת שתי קרנים ככבש ומדברת כפי תנין
יב. והיא משלת על־פני החיה הראשנה בכל־ממשלתה ובפעלת ידיה השתחוו הארץ וישביה לפני החיה הראשנה הנרפאה מן־מכת המות
יג. ותעש מופתים גדולים עד גם־להוריד אש מן־השמים ארצה לעיני בני אדם
יד. ותדיח את־ישבי הארץ במופתים הנתונים לה לעשות לפני החיה ותאמר אל־ישבי הארץ לעשות צלם לחיה אשר־הכתה מכת־חרב ותחי
טו. וגם נתן לה להפיח רוח בצלם החיה עד אשר יכל לדבר ולעשות חק מי אשר־לא ישתחוה לצלם החיה יומת
טז. ותגזר אמר כי כקטן כגדול כעני כעשיר כעבד כבן־חורים כלם יתוו תו על־יד ימינם או על־מצחם
יז. וכי לא־יוכל איש לקנות ולמכר בלתי הוא אשר לו התו הוא שם החיה או־מספר שמה
יח. פה חכמה צפונה והמשכיל יחשב את־מספר החיה כי מספר אדם הוא ומספרו תרסו
| 
