א. אל־מלאך הקהל באפסוס כתב כה אמר האחז שבעה כוכבים בימינו המתהלך בתוך שבע מנרות זהב
ב. ידעתי את־מעשיך את־עמלך ואת־עצר רוחך וכי לא־תוכל שאת אנשי־און ותבחן את־האמרים כי שליחים הם ואינם כן כי־מצאת אתם כזבים
ג. ואתה בעצר רוחך סבלת הרבה למען שמי ולא עיפה נפשך
ד. אפס דבר לי אליך כי־את־אהבתך הראשנה עזבת
ה. זכר־נא אפוא מאין נפלת שובה אלי ועשה כמעשיך הראשנים ואם לא תאבה ולא תשוב אבוא אליך והדפתי מנרתך ממצבה
ו. אבל דבר טוב נמצא בך כי תתעב את־פעלי הנקלסיים אשר גם־אנכי מתעב אתם
ז. מי אשר־אזנים לו יקשיב את אשר הרוח מגיד לקהלות למנצח אתן לאכל מעץ החיים אשר בגן האלהים
ח. ואל־מלאך הקהל בשמירנא כתב כה אמר הראשון והאחרון אשר־מת וחי
ט. ידעתי את־מעשיך ואת־צרתך ואת־רישך אף כי עשיר אתה ואת־הגדופים מפי האמרים כי יהודים הם ואינם כן כי אם־הם בית־הכנסת לשטן
י. אל־תירא מפני הצרה הבאה עליך הנה השוטן יתן אנשים מכם אל־בית הסהר למען תבחנו ועברה עליכם צרה עשרת ימים היה נאמן עד־המות ונתתי לך עטרת החיים
יא. מי אשר־אזנים לו יקשיב את אשר הרוח מגיד לקהלות המנצח לא יפגע בו המות השני
יב. ואל־מלאך הקהל בפרגמוס כתב כה אמר ההוא אשר־לו חרב פיפיות חדה
יג. ידעתי את־מעשיך ואת־מקום שבתך מקום כסא השטן ואתה דבקת בשמי ולא שקרת באמונתי גם־בימים אשר הומת בכם אנטיפס עד נאמן לי במקום מושב השטן
יד. אפס שמץ דבר מצאתי בך כי־נמצאו בך אנשים דבקים בתורת בלעם אשר הורה לבלק לתת מכשול לפני בני ישראל לאכל מזבחי אלילים ולזנות
טו. וכן נמצאו גם־בך אנשים דבקים בתורת הניקלסיים אשר שנאתי
טז. שובה־נא אפוא ואם לא תשוב אבוא עליך מהרה ונלחמתי־בם בחרב־פי
יז. מי אשר־אזנים לו יקשיב את אשר הרוח מגיד לקהלות למנצח אתן מן־המן השמור ונתתי לו אבן לבנה ועל־האבן חקוק שם חדש אשר איש לא יקבנו בלתי המקבל
יח. ואל־מלאך הקהל בתיאטירא כתב כה אמר בן־האלהים אשר עיניו כלבות אש ומרגלתיו כעין־נחשת קלל
יט. ידעתי את־מעשיך את־אהבתך את־אמונתך את־עבדתך ואת־עצר רוחך וכי רבו מעשיך האחרונים מן־הראשנים
כ. אפס דבר לי אליך כי הושבת עמך את־איזבל האשה האמרת כי־נביאה היא ללמד את־עבדי ולפתתם לזנות ולאכל מזבחי אלילים
כא. ואני נתתי לה זמן לשוב והיא לא שבה מתזנותיה
כב. הנה אני מטיל אתה אל־המטה ונאפיה עמה בצרה גדולה אם־לא ישובון ממעשיהם
כג. ואת־בניה אכה בדבר וידעו כל־הקהלות כי אני הוא בחן כליות ולב ולאיש איש מכם כמעלליו אשיב לו
כד. ואתם הנשארים בתיאטירא כל־אשר לא נטו ידם עם־הלמודים ההם ולא ירדו לעמק מחקרי השטן כאשר זה לשונם בפיהם אליכם הנני מדבר כי לא־אשים עליכם על אחר
כה. בלתי כי־תשמרון את אשר קבלתם עליכם לשמר עד כי אבוא
כו. המנצח השמר את־מצותי עד־הקץ אתן־לו ממשלה על־הגוים
כז. והוא ירעם בשבט ברזל וככלי יוצר ינפצם כאשר דבר לי אבי גם־אני
כח. ונתתי לו את־כוכב השחר
כט. מי אשר־אזנים לו יקשיב את אשר הרוח מגיד לקהלות
| 
