א. וארא שמים חדשים וארץ חדשה כי השמים הראשנים והארץ הראשנה עברו והים אין עוד
ב. ואת־העיר הקדושה את־ירושלים החדשה אנכי יוחנן ראיתי ירדת מאת אלהים מן־השמים ככלה בקשריה ערוכה לבעלה
ג. וקול גדול מן־הכסא שמעתי לאמר הנה משכן אלהים עם־אנשים ושכן בתוכם הם יהיו־לו לעם והאלהים יהיה אתם והיה להם לאלהים
ד. ומחה כל־דמעה מעיניהם המות לא־יהיה עוד ואין אבל וצעקה או דאבה כי הראשנות חלפו ואינם
ה. והישב על־הכסא אמר הנני עשה הכל חדש ואלי אמר כתב כי הדברים האלה כנים ונאמנים
ו. ויוסף ויאמר נעשתה אנכי אלף ותו ראשון ואחרון ולצמא אתן מבאר מים חיים חנם
ז. המנצח יירש כל־אלה ואני אהיה־לו לאלהים והוא יהיה לי לבן
ח. אבל בעלי לב רגז בנים לא אמן בם נבזים ומרצחים זנים וקסמים עבדי פסל וכל־אנשי שקר חלקם בים הבער באש וגפרית הוא המות השני
ט. ויבא אלי אחד מן־שבעת המלאכים נשאי שבעה המזרקים המלאים שבע המגפות האחרנות וידבר אלי לאמר בא ואראך את־הכלה אשת השה
י. וישאני ברוח אל־הר גדול ונשא ויראני את־העיר הגדולה את־ירושלים עיר הקדש ירדת מן־השמים מאת אלהים
יא. ועליה חפף כבוד אלהים והמאור לה זורח כאבן יקרת ערך כאבן ישפה כעין תרשיש לטהר
יב. וחומה גדלה וגבהה תסב אתה ובה שנים עשר שערים ועל־השערים שנים עשר מלאכים ושמות כתובים עליהם על־שמות שנים־עשר שבטי בני ישראל
יג. שלשה שערים מזרחה שלשה שערים צפונה שלשה שערים נגבה ושלשה שערים מערבה
יד. ולחומת העיר שנים עשר יסדות ושנים עשר שמות על־שנים עשר שליחי השה חקוקים עליהם
טו. והדבר בי החזיק קנה זהב בידו למד את־העיר ואת־שעריה ואת־חומתה
טז. והעיר היתה מרבעת ארכה כרחבה וימד את־העיר בקנה המדה שנים עשר אלף כברת־ארץ ארכה ורחבה וקמתה מדה אחת להם
יז. וימד את־חומתה מאה וארבעים וארבע אמות במדת איש כי־זאת מדת המלאכים
יח. ובנין החומה אבני ישפה והעיר זהב אופיר כזכוכית לטהר
יט. והיסדות לחומת העיר ממלאים בכל־אבני חפץ היסוד הראשון ישפה השני ספיר השלישי שבו והרביעי ברקת
כ. החמישי שהם הששי אדם השביעי תרשיש השמיני יהלם התשיעי פטדה העשירי נפך עשתי העשר לשם ושנים העשר אחלמה
כא. ושנים עשר השערים שנים עשר פנינים כל־שער ושער מאחד הפנינים ורחוב העיר כתם פז כזכוכית לטהר
כב. והיכל לא־ראיתי שמה כי היכלה יהוה אלהי צבאות והשה
כג. והעיר אין צרך לה לאור השמש ולנגה הירח כי־כבוד אלהים אורה והשה נר להאיר לה
כד. ופדוים מקרב הגוים הלכו לאורה ומלכי־ארץ יביאו אליה הדרם
כה. שעריה יומם לא־יסגרו ולילה לא־יהיה שם
כו. והובא אליה הדר הגוים ותפארתם
כז. ולא־יבא שם איש חלל ולא בעל תועבה או פעל שקר כי באיה רק הכתבים בספר החיים אשר לשה
| 
