א. ומה־נאמר עתה הנעמד עוד בחטאה למען יגדל החסד
ב. חלילה אנחנו אשר כמתים נחשבנו לחטא איך נחיה־בו עוד
ג. הלא ידעתם כי כלנו הנטבלים בשם ישוע המשיח במותו נטבלנו
ד. וכאשר נטבלנו במותו כן נקברנו עמו וכאשר אבי־כל בכבודו הקימו מן־המתים כן גם־עלינו לקום להתהלך לפניו בחיים חדשים
ה. כי אם־היינו דבקים בו כענפים בעץ ונחשבים כמו־מתים במותו הלא נשוה־לו גם־בתקומה
ו. בדעתנו כי האדם הקדמני בקרבנו נתלה כמהו למען יחדל עצם האדם החטא הזה לבלתי נהיה עוד עבדים לחטא
ז. כי המת חפשי הוא מן־החטא
ח. והנה אם־מתים אנחנו עם־המשיח סמוך לבנו כי גם־נחיה עמו
ט. בדעתנו כי המשיח אשר קם מן־המתים לא יישן עוד ולא ישלט־בו המות שנית
י. כי באשר מת מת הוא פעם אחת לחטא ובאשר חי חי הוא לאלהים
יא. כן חשבו נפשכם גם־אתם מתים לחטאה וחיים לאלהים בישוע המשיח אדונינו
יב. אל־ישלט אפוא החטא בבשרכם ההלך למות לנטות אחריו בתאותו
יג. ואל־תתנו את־אבריכם להיות כלי־און לחטא אך הקריבו את־נפשכם לאלהים כחיים מן־המתים ואת־אבריכם כלי צדקה לאלהים
יד. והחטא לא ישתרר עליכם כי אינכם תחת יד־התורה כי אם־תחת יד תורת חסד
טו. ומה אפוא הכי נחטא יען תחת יד־התורה אין אנחנו עוד כי אם־תחת יד תורת חסד חלילה
טז. הלא ידעתם כי למי אשר תפיקו נפשכם כעבדים סרים למשמעתו לו אתם לעבדים כאשר אליו תשמעון אם עבדים לחטא ולמות ואם לשמע בקול אדני ולצדקה
יז. וברוך הוא אלהים כי אחרי היותכם עבדים לחטא שמתם על־לבכם לשמע ולשמר את־התורה ההיא כצורתה אשר קבלתם עליכם
יח. ואחרי אשר יצאתם לחפשי מיד־החטא לעבדי הצדקה הייתם
יט. כדרך בני־אדם אני מדבר בעבור רפיון בשרכם כי כאשר הקרבתם אבריכם לתועבה ועולתה לעשות עול כן הקדישו־נא אבריכם כיום למעשה הצדקה למען תהיו קדשים
כ. כי־בהיותכם לפנים עבדים לחטא נפרדים הייתם מצדקה
כא. ומה־פרי מצאתם אז מהמעשים ההם אשר תכלמו מהם כיום כי עקב אלה אבדון
כב. אך עתה כי־יצאתם לחפשי מיד החטא ותהיו עבדים לאלהים הלא תשאו פריכם בקדש ועקב־זה חיי עולם
כג. כי משכרת החטא אבדון ומתת אלהים חיי נצח בישוע המשיח אדנינו
| 
