א. על־כן כאשר נצדקנו באמונה שלום ישפת־לנו אלהים על־ידי ישוע המשיח אדנינו
ב. אשר גם על־ידו מצאנו בדרך אמונה את־שער החסד אשר אנחנו באים בו ובעז האלהים נרים קרן כאשר קוינו לו
ג. ולא־זאת לבד כי אם־גם בצרה נרים ראש אחרי אשר ידענו כי־צרה תוליד את־עצר רוח
ד. ועצר הרוח את־בחינת לב ובחינת הלב את־תקות נפש
ה. והתקוה לא תבוש באשר הוצק בלבנו אהבת־אל ברוח קדשו אשר נתן עלינו
ו. כי בעוד היינו רפי ידים מת המשיח בעתו בעד החטאים בנפשותם
ז. הן תיקר לאדם נפשו מתתו אתה בעד נפש צדיק ובעד הצדקה אולי איש מתנדב יעצר־כח למות בעדה
ח. ואלהים גלה אהבתו לעינינו כי בעוד היינו חטאים נתן המשיח את־נפשו בעדנו
ט. אף כי־עתה אחרי אשר נצדקנו בדמו תושיע לנו ידו להמלט מחרון־אף
י. כי אם־בעוד אויבים היינו אנחנו התרצנו אל־האלהים במות בנו אף כי־אחרי אשר רצה בנו בחיי בנו נושע
יא. ולא־זאת לבד כי אם־גם רמה קרננו באלהים על־ידי ישוע המשיח אדנינו אשר בו לקח רצון מידינו
יב. לכן כאשר החטא עלה בארץ על־ידי אדם אחד והמות בא לרגלי החטא כן פגע המות בכל־בני אדם באשר כלם חטאו
יג. כי נמצא חטא בארץ גם־לפני מתן התורה ואף כי חטא לא יחשב בבלי־תורה
יד. בכל־זאת שלט המות מאדם עד־משה גם־בפשעים אשר פשעם לא נדמה לפשע אדם הוא האדם הראשון אשר בדמותו כצלמו האדם האחרון התעתד לבוא
טו. אפס כי אין ערך הפשע כערך מתנת חנם כי אם־בפשע אחד מתו רבים כמה פעמים יתר על־המדה יועיל לרבים חסד אלהים ומתנת ידו על־פי חסד האיש האחד ישוע המשיח
טז. ולא כמשפט הנחרץ בגלל הפשע האחד נתנה לנו המתת כי המשפט יצא להרשיע את־כלם בפשע אחד והמתת היא לטהר את־כלם מפשעים רבים
יז. כי אם־בפשע האחד שלט המות בנו על־ידי האחד אף כי־נשאי שפעת החסד ומתנת הצדקה ימשלו בחיים על־ידי האחד הוא ישוע המשיח
יח. לכן כאשר בפשע איש אחד נשפטו כל־בני־אדם ויאשמו כן גם־בצדקת איש אחד יזכו כל־בני־אדם לחיי צדקה
יט. כי כאשר בהפצר איש אחד רבים יצאו אשמים כן גם־בהקשב האחד רבים יצאו נקיים
כ. ובין כה וכה באה התורה לבעבור יגדל הפשע אך באשר גדל הפשע שם גדל החסד יתר מאד
כא. וכאשר שלט החטא במות כן ימשל החסד על־ידי הצדקה לחיי עולם בישוע המשיח אדנינו
|