ܐ. ונטל מתמן אברהם לארע דרומא ויתיב ביני ריקם וביני חגרא ואיתותב בגרר
ܒ. ואמר אברהם על שׁרה אינתתיה אחתי היא ושׁדר אבימלך מלכא דגרר ודבר ית שׁרה
ܓ. ואתא מימר מן -קדם אלקים לות אבימלך בחילמא דלילייא ואמר ליה הא אנת מיית על עיסק אינתתא דאנסת והיא מיבעלא לגבר
ܕ. ואבימלך לא קריב לגבה למסאבה ואמר ייי הבר עממין דלא חוב אוף חמי ליה למזכי בדינא אתקטיל
ܗ. הלא הוא אמר לי דאחת היא והיא אוף היא אמרת אחי הוא בקשׁטות לבבי ובזכאות ידיי עבדית דא
ܘ. ואמר ליה מימרא דאלקים בחילמא אוף קדמיי גלי ארום בקשׁיטות ליבבך עבדת דא ומנעית אוף אנא יתך מלמחטי קדמיי בגין כל לא שׁבקתך למקרב לגבה
ܙ. וכדון אתיב איתת גבר ארום נביא הוא ויצלי עלך ותיחי ואין ליתך מתיב דע ארי מיממת תמות אנת וכל דילך
ܚ. ואקדים אבימלך בצפרא וקרא לכל עבדוי ומליל ית כל פיתגמייא האילין קדמיהון ודחילו גוברייא לחדא
ܛ. וקרא אבימלך לאברהם ואמר מה עבדת לנא ומה חבית לך ארום אייתיתא עלי ועל מלכותי חובא רבא עובדין דלא כשׁרין לאיתעבדא עבדת עימי
ܝ. ואמר אבימלך לאברהם מה חמיתא ארום עבדת ית פיתגמא הדין
ܝܐ. ואמר אברהם ארום אמרית בלבבי לחוד לית דחלתא דאלקים באתרא הדין ויקטלונני על-עיסק אינתתי
ܝܒ. וברם בקושׁטא אחתי ברת אחא דאיבא היא ברם לא מגניסת אימא והות לי לאינתו
ܝܓ. והוה כד בעו לאטעאה יתי פלחי טעוותא ונפקית מבית איבא ואמרית ליה טיבותיך דתעבדין עימי לכל אתרא דינהך לתמן אימרי עלי דאחי הוא
ܝܕ. ונסב אבימלך עאן ותורין ואמהין ויהב לאברהם ואתיב ליה ית שׁרה אינתתיה
ܝܗ. ואמר אבימלך הא ארעי קדמך ובדתקין בעינך תיב
ܝܘ. ולות שׁרה אמר הא יהבית אלף סילעין דכסף לאחוך הא הינון ליך תחמרא דעיינין חלף דאתכסית מן בעליך לילייא חדא וחמית ית גופיך דאילו יהבית ית כל דהוה לי לא הוינא כמיסת ואיתווכחן מילייא וידע אברהם ארום לא קריב אבימלך לגבי שׁרה אינתתיה
ܝܙ. וצלי אברהם קדם אלקים ואסי אלקים ית אבימלך וית אינתתיה ולחינתוי ואיתרווחו
ܝܚ. ארום מיחד אחד מימרא דייי באנפי כל ציריה בית וולדא לנשׁיא דבבית אבימלך על עיסק שׁרה איתת אברהם
|