הקורנתיים א, Chapter 11 יא

א. ועתה לכו אחרי כאשר אני הלך אחרי המשיח    ב. והנני משבח אתכם כי־זכרתם אתי בכל־עת וכי־שמרתם את־התורת הנמסרות כאשר מסרתי לכם    ג. אך זאת חפצתי כי־תדעון כי־ראש כל־איש הוא המשיח וראש האשה הוא האיש וראש המשיח הוא האלהים    ד. כל־איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה בוזה את־ראשו    ה. וכל־אשה אשר תתפלל או תתנבא ואת־ראשה לא כסתה את־ראשה בזתה כמו אם־גלחה את־ראשה    ו. כי אם־האשה לא תתכסה למה גם־לא תגז ראשה ואם־חרפה היא לאשה לגז או לגלח שערותיה תתכסה    ז. והאיש איננו מצוה לכסות את־ראשו בהיותו צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש    ח. כי אין־האיש לקח מן־האשה כי אם־האשה מן־האיש    ט. גם לא־נברא האיש בעבור האשה כי אם־האשה בעבור האיש    י. על־כן חובת האשה לשאת כסות על־ראשה מפני המלאכים    יא. אכן אין האשה מבלעדי האיש ואין האיש מבלעדי האשה לפני אדנינו    יב. כי כאשר האשה מן־האיש כן־גם־האיש על־ידי האשה והכל מאלהים    יג. שפטו־נא בנפשכם הכי נאוה לאשה באין כסות ראש להתפלל אל־האלהים    יד. הן גם־הטבע יורה לכם כי חרפה לאיש לגדל פרע שער ראשו    טו. אבל האשה כי תגדל פרע פאר הוא לה כי־לכסות נתן לה הפרע    טז. ואם־יבחר איש לעורר מדנים לא־זה הדרך לנו ולא לקהלות האלהים    יז. וכאשר אשמיעכם פה דברי לא אשבח אתכם אחרי אשר תקהלו יחדו לא לטובה כי אם־לרעה    יח. וזה תחלת דברי כאשר תקהלו בקהל הן שמעתי כי־יש מחלקות ביניכם ולמקצת השמועה האמנתי    יט. כי לא תחדלנה המחלקות מקרבכם למען יודעו הנאמנים בכם    כ. ועתה כאשר תתאספו יחדו לא־זה הדרך לאכל מלחם האדון    כא. כי כל־איש בכרה יקדים לאכל חלקו ואחד רעב והשני שתה שכור    כב. האין לכם בתים לאכל ולשתות שמה או אם־תבוזו לקהל האלהים והוביש פני אלה אשר אין־בידם מאומה מה אמר לכם הכי אשבחכם עקב זאת לא אשבח אתכם    כג. כי אנכי מן־האדון קבלתי כאשר גם־מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה אשר־הסגירו אתו לקח לחם    כד. ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה הוא בשרי הנבצע בעדכם זאת עשו לזכרני    כה. וכמו־כן אחרי אכלם לקח את־הכוס ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי זאת עשו בכל־עת אשר תשתו לזכרני    כו. כי בכל־עת אשר תאכלו את־הלחם הזה ושתו את־הכוס הזאת תשמיעו מות אדנינו עד כי יבוא    כז. על־כן מי אשר יאכל מלחם האדון או־ישתה מכוסו ולבו לא נכון עמו מעל מעל בבשר אדנינו ובדמו    כח. אבל יבחן אדם את־נפשו ואז מן־הלחם יאכל ומן־הכוס ישתה    כט. כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה לאשמתו כי את־בשר האדון לא הבדיל לו כמשפט    ל. על־כן רבים נכאים וחלים בכם ורבים ישני עפר    לא. אכן אם־נבחן את־נפשנו לא נשפט    לב. ואף אם־נשפט יסר ייסרנו יהוה למען לא נאשם עם־העולם    לג. לכן אחי כאשר תתאספו יחדו לאכל הוחילו איש לרעהו    לד. ומי אשר ירעב יאכל בביתו ולא יהיה לכם און ועצרה ויתר הדברים אערכה לפניכם בבאי