א. אם־בשפת אנשים או מלאכים אדבר ואהבה אין־בי אז נחשת המיה אני או צלצלי תרועה
ב. ואם־נבואה בי וכל־רז אני מבין וכל־דעת ואם־אמונה כלה לי היא להעתיק הרים ממקומם ואהבה אין־בי אני אז כאין
ג. אם־אפזר כל־הוני לרעבים ואת־בשרי אתן למאכלת אש ואהבה אין־בי כל־זה לא יועילני מאומה
ד. האהבה תאריך אף ומלאה חנינה האהבה לא תקנא האהבה לא תתנשא ולא תלבש גאות
ה. לא ימצא בה שמץ־דבר ולא תבקש את אשר־לה לא תתקצף ולא תחרש רעה
ו. לא תשיש בעולתה כי אם־משושה עלי־אמת
ז. כל־דבר תשא כל־דבר תאמין כל־דבר תקוה ולכל־דבר תטה שכמה לסבל
ח. האהבה לא־תחדל לנצח אף כי־נבואות תכלינה ולשנות תכחדנה ודעת אין־עוד
ט. כי־אך חלק קטן ידענו וחלק קטן נבאנו
י. וכאשר בוא תבוא תכלית כל־אלה החלק הקטן יחלף
יא. בעוד ילד הייתי דברתי כילד בינותי כילד והגיתי כילד וכאשר הייתי לאיש הסרתי מעלי דברי ילדות
יב. כי עתה ראים אנחנו במראה ובחידת ואז נראה פנים אל־פנים עתה ידעתי חלק קטן ואז אדע כאשר נודעתי גם־אני
יג. ועתה תעמדנה שלש־אלה אמונה תקוה ואהבה והגדלה בהן היא האהבה
| 
