א. והתלמידים גברו הלוך וגבר בימים ההם וילנו התלמידים היונים על־העבריים לאמר כי התעלמו מאלמנותיהם ולא נתנו להן יום יום את־מחסורן
ב. ויקראו שנים העשר אל־קהל התלמידים ויאמרו לא־נכון לנו לעזב את־דבר האלהים ולעבד עבדת השלחנות
ג. על־כן אחינו לכו חזו מכם שבעה אנשים ידעים מלאי רוח הקדש ומלאי חכמה ואתם נפקידה על־העבדה הזאת
ד. ואנחנו על־משמרת התפלה נעמדה ועל־עבדת דבר הבשורה
ה. וייטב הדבר בעיני כל־הקהל ויבחרו את־סטפנוס איש מלא אמונה ורוח הקדש ואת־פילפוס ואת־פרוכורוס ואת־ניקנור ואת־טימון ואת־פרמנס ואת־ניקלס גר אנטיוכיא
ו. את־אלה העמידו לפני השליחים והם התפללו וסמכו את־ידיהם עליהם
ז. ויהי דבר אלהים הלך הלך ופרץ ומספר התלמידים הלוך ורב עד־מאד בירושלים וגם־המון רב מן־הכהנים נטו אחרי האמונה
ח. סטפנוס איש מלא חסד וגבורה עשה אתות ומפתים גדלים בקרב העם
ט. ויקומו אנשים מבית־הכנסת אשר על־שם־הליברטינים יחשב והקורינים והאלכסנדריים ומן־בני קיליקיא ואסיא ויתוכחו עם־סטפנוס
י. ולא יכלו להשיב על־דברי חכמתו אשר־הביע להם רוחו
יא. ויושיבו אנשים נגדו אשר העדהו לאמר שמענו אתו מדבר דברי גדופים במשה ובאלהים
יב. ויעוררו את־העם ואת־הזקנים ואת־הסופרים ויקומו עליו ויתפשהו ויביאהו לפני הסנהדרין
יג. ויושיבו עדי־שקר ויעידהו לאמר האיש הזה לא יחדל מדבר גדופים על־המקום הקדוש הזה ועל־התורה
יד. כי שמענו אתו אמר ישוע הנצרי הוא יהרוס את־המקום הזה וימיר את־החקים אשר נתן־לנו משה
טו. וישימו כל־היושבים בסנהדרין את־עינם בו ויראו את־פניו כפני מלאך אלהים
| 
