א. כי כל־כהן גדול המורם מבני אדם נועד לעמד לפני אלהים בעד בני אדם להקריב מנחה וזבח על־חטאתם
ב. והוא מוכן להרגיע רגשת נפשו לשגגים ולתעים כי גם־הוא אין מתם בבשרו מכף־רגל ועד־ראש
ג. בעבור זאת היה עליו להקריב בעד חטאת נפשו כמו בעד העם
ד. ולא יקח איש את־הכבוד הזה לנפשו כי אם־את־אשר יבחר־בו האלהים כאהרן
ה. כן גם־המשיח לא התנשא מנפשו להיות כהן גדול כי אם־על־פי האמר אליו בני אתה אני היום ילדתיך
ו. וכאשר אמר גם־במקום אחר אתה־כהן לעולם על־דברתי מלכי־צדק
ז. אשר בימי מגוריו בבשרו הקריב תפלות ותחנונים בקול שועתו ודמעתו לפני שגיא כח יחלצנו ממות ויעתר־לו עקב יראתו
ח. ואף בהיותו בן למד בסבלתיו לשמע בקול מצוה
ט. ובהמצאו שלם היה לכל־שמעיו למקור תשועת עולמים
י. ופי אלהים יקבנו כהן גדול על־דברתי מלכי־צדק
יא. על־זה יש־לנו הרבה לדבר ודי־באר כבד ממנו בהיותכם ערלי־אזן
יב. כי תחת אשר היה עליכם להיות מורים ברב הימים נחוץ הדבר עתה לשוב לחות דעת לכם מה המה אבני פנה בתורת אלהים ונכנים אתם לחלב ולא ללחם שמן
יג. כי כל־מי אשר חלב מזונו אין לו דעה בדברי צדק כי עולל הוא
יד. ולחם שמן לשלמים אשר הסכן הסכינו בבחינת לבותם להבדיל בין־טוב לרע
| 
