א. ויאמר גם אל־תלמידיו איש עשיר היה ולו סכן על־ביתו אשר הביאו אליו דבתו רעה לאמר כי הונו הוא מפזר
ב. ויקרא אליו ויאמר מה־זאת אנכי שמע עליך הבה חשבון פקדתך כי לא תוכל עוד להשאר סכן על־הבית
ג. ויאמר הסכן אל־לבו מה אעשה כי־לקח אדני את־פקדתי ממני לעבד את־האדמה לא־תוכל ולבקש לחם נדבות חרפה היא לי
ד. ידעתי את אשר אעשה עד גם־אחרי אשר אחדל מהיות סכן יאספוני אל־בתיהם
ה. ויקרא אל־איש איש אשר נשה בם אדניו ויאמר אל־הראשון מה חוב עליך לשלם לאדני
ו. ויאמר מאה בת שמן ויאמר אליו מהר קח את־שטר החוב שב וכתב חמישים
ז. ואל־השני אמר ואתה כמה עליך לשלם ויאמר מאה כר חטים ויאמר קח את־שטר החוב וכתב שמנים
ח. וישבח האדון את־בן־העולה את־הסכן אשר שכל את־מעשהו כי בני העולם הזה משכילים הם מעל בני האור בדרתם
ט. ואף־אני אמר לכם קנו לכם אהבים בכסף מקור העולה וכאשר יבא עד־קצו אז יאספו אתכם אל־משכנות עולם
י. מי אשר נאמן בדבר קטן נאמן יהיה גם־בדבר גדול ומי אשר יעול בדבר קטן יעול גם־בדבר גדול
יא. ועל־כן אם לא־נאמנים הייתם בהון משחת מי יפקיד אתכם על־הון אמת
יב. ואם נאמנים לא הייתם בקנין עבר לאחרים קנין עמד לנפשכם מי יתן לכם
יג. עבד לא יוכל לעבד אדנים שנים כי אם־ישנא את־האחד ואת־האחר יאהב או ידבק באחד והשני נמאס בעיניו לא תוכלו לעבד את־האלהים ואת־הממון
יד. וישמעו הפרושים אהבי כסף את־כל־אלה וישחקו עליו
טו. ויאמר אליהם אתם הם אשר תצדיקו נפשכם לעיני אנשים ואלהים ידע את־לבכם כי המתנשא לעיני אנשים תועבה הוא בעיני אלהים
טז. התורה והנביאים עד־יוחנן תקופתם ומעת ההיא החלה בשרת מלכות האלהים וכל־איש רץ אחריה לתפש־בה בחזקה
יז. אך נקל יהיה לשמים או לארץ לחלף מאשר יפל קוץ אחד מן־התורה
יח. כל־איש אשר ישלח את־אשתו ויקח לו אחרת נאף הוא והלקח לו אשה גרושה מאישה נאף הוא
יט. איש עשיר היה אשר לבש שש וארגמן ויעלז בתענוגים יום יום
כ. ואיש אביון אלעזר שמו שכב לנכח פתח ביתו מלא שחין ואבעבעת
כא. והוא מתאוה למלא רעבון נפשו מהפתתים הנפלים מעל שלחן העשיר וכלבים באים ומלקקים זוב נגעיו
כב. ויהי כאשר מת האביון וישאהו המלאכים אל־חיק אברהם וגם־העשיר מת ויקבר
כג. וישא את־עיניו מחבלי שאול אשר סבהו וירא את־אברהם מרחוק ואת־אלעזר בחיקו
כד. ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני־נא ושלח את־אלעזר לטבל את־קצה אצבעו במים להקר את־לשוני כי בער אנכי על־המוקד הזה
כה. ויאמר אברהם זכר־בני כי נתן לך כל־טובך בחייך ואלעזר באתהו כל־רעה ועתה הוא מצא תנחומים ואתה במצוק
כו. ובלבד כל־זאת גיא עמק מבדיל בינינו וביניכם ואין־לאל יד איש ממנו לעבר אליכם ואין איש מכם עבר אלינו
כז. ויאמר אם־כן אבי הנני מבקש מלפניך לשלח אתו אל־בית אבי
כח. כי יש־לי אחים חמישה והוא יעיד בם לבלתי יבאו גם־הם אל־המקום הרע הזה
כט. ויאמר אברהם הלא יש להם משה והנביאים ישמעו איפא אליהם
ל. ויאמר לא־כן אבי אברהם אך אם־אחד מן־המתים יבא להעיד בם אז ישובו
לא. ויאמר אליו אם למשה והנביאים אינם שמעים לא יאמינו אף אם־יקום אחד מן־המתים
| 
