א. ויוסף שאת משלו אליהם לחלות פני אל תמיד ולא יתנו דמי לו
ב. ויאמר שפט אחד היה בעיר אשר לא ירא את־האלהים ואל־פני אדם לא פנה
ג. ואלמנה היתה שם בעיר ותבא אליו לאמר שפטני־נא מאיש ריבי
ד. ולא אבה לשמע בקולה ימים מספר ואחרי־כן אמר בלבו אף כי אינני ירא את־האלהים ואל־פני אדם לא אפן
ה. הנני לריב ריב האלמנה הזאת כי־תלאה אתי ותבא להציקני בדבריה יום יום
ו. ועתה שמעו־נא נאם האדון את אשר אמר השפט הבליעל
ז. ואלהים האם לא יריב ריב בחיריו הקראים אליו יומם ולילה ורחמיו אליהם יתאפקו
ח. הן אני אמר לכם כי־יחיש לריב ריבם אך בן־האדם בבאו הימצא אמונה עלי־ארץ
ט. וימשל גם את־המשל הזה אל־הבטחים בנפשם כי צדיקים הם ואחרים בעיניהם כאפס נחשבו
י. שני אנשים עלו אל־ההיכל להתפלל אחד פרוש ואחד מוכס
יא. ויגש הפרוש ויתפלל כדברים האלה אודך אלהי כי אינני כשאר בני אדם בעלי חמס בני עולה ומנאפים ואף לא כמוכס הזה
יב. אנכי צם יומים בשבוע ומעשר אני את־כל־תבואתי
יג. והמוכס עמד מרחוק ולא העיז לשאת את־עיניו למרום ויספק על־לבו ויאמר רחם־נא אלהים על־חטא כמני
יד. הן אני אמר לכם כי־נצדק שב האיש הזה לביתו מן־האיש ההוא כי המתנשא בגאותו ישפל ושפל רוח ינשא
טו. ויביאו אליו גם את־הילדים לבעבור ישים את־ידיו עליהם ויראו התלמידים ויגערו־בם
טז. וישוע קרא אתם אליו ויאמר הניחו לילדים לבא אלי ואל־תכלאו אתם כי מאלה מלכות האלהים
יז. אמן אני אמר לכם מי אשר־לא יקבל את־מלכות האלהים כילד בא לא־יבא בה
יח. וישאל אתו אחד השרים לאמר רבי הטוב מה־לי לעשות לרשת חיי עולם
יט. ויאמר אליו ישוע למה־זה תקרא לי טוב אין טוב כי אם־אחד הוא האלהים
כ. ואתה ידעת את־המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא־תענה עד שקר כבד את־אביך ואת־אמך
כא. ויאמר את־כל־אלה שמרתי מנעורי
כב. וישמע ישוע ויאמר עוד אחת אתה חסר לך מכר את־כל אשר־לך ותן לעניים והיה־לך אוצר בשמים ובא ולך אחרי
כג. ויהי כשמעו את־אלה ויתעצב אל־לבו כי עשרו היה רב מאד
כד. וירא אתו ישוע ויאמר מה־קשה לבעלי עשר לבא אל־מלכות האלהים
כה. נקל לחבל לעבר דרך חר המחט מבא עשיר אל־מלכות האלהים
כו. ויאמרו השמעים ומי איפוא יוכל להושע
כז. ויאמר אשר יפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים
כח. ויאמר פטרוס הנה אנחנו עזבנו את־בתינו ונלך אחריך
כט. ויאמר אליהם אמן אני אמר לכם כי אין־איש אשר עזב בית או אשה או אחים או אבות או בנים למען מלכות האלהים
ל. אשר לא ישיג גמולו פעמים הרבה לעת הזאת ולעתיד לבא חיי עולם
לא. ויקח אליו את שנים־העשר ויאמר אליהם הנה אנחנו עלים ירושלימה וכל־הדברים הכתובים בידי הנביאים על בן־האדם יקומו עד־תמם
לב. כי יסגר בידי הגוים ובו יהתלו ויתעללו וירקו בפניו
לג. בשטים ייסרו אתו אחרי־כן ימיתהו וביום השלישי יקום
לד. והם לא הבינו דבר מכל־אלה כי צפון היה הדבר מעיניהם ולא ידעו את אשר־דבר אליהם
לה. ויהי כאשר הקריב לבא אל־יריחו והנה־איש עור ישב על־הדרך ומבקש נדבות
לו. וישמע קול המון עברים וישאל לאמר מה־זאת
לז. ויגידו לו כי־ישוע הנצרי עבר
לח. ויצעק לאמר רחם־נא עלי ישוע בן־דוד
לט. ויגערו־בו ההלכים לפניו להחשותו והוא קרא עוד ביתר אמץ בן־דוד רחם־נא עלי
מ. ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו וכאשר הקריב לבא וישאלהו
מא. מה־תבקש מני לעשות לך ויאמר אדני להשיב לי אור עיני
מב. ויאמר אליו ישוע אור עיניך שב אליך אמונתך הושיעה לך
מג. ופתאם נפקחו עיניו וילך אחריו ונתון כבוד לאלהים וירא כל־העם ויברכו את־האלהים
| 
