א. ויהי כאשר בא ועבר דרך יריחו
ב. ויבא איש ושמו זכי ראש המוכסים והוא איש עשיר
ג. ויבקש לראות את־ישוע מה־תארו ולא יכל מפני העם כי־שפל קומה היה
ד. וירץ לפניו ויעל על־עץ שקמה לראתו כי הוא הדרך אשר יעבר־שמה
ה. ויבא ישוע אל־המקום ההוא וישא את־עיניו ויראהו ויאמר אליו זכי מהרה רדה כי הנני לשכן היום בביתך
ו. וימהר וירד ויאספהו אל־ביתו בשמחת לבו
ז. וילנו כל־הראים לאמר אל־בית איש חטא נטה ללון
ח. ויעמד זכי ויאמר אל־האדון ראה אדני הנני נתן מחצית כספי לעניים ואם־עשקתי איש מאומה אשיב לו ארבעתים
ט. ויאמר לו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר גם־הוא בן־אברהם
י. כי בן־האדם בא לבקש ולהושיע את־האבד
יא. וכאשר שמעו את־הדברים האלה ויוסף וימשל להם משל כי קרוב היה לירושלים והם חשבו כי עד־מהרה תגלה מלכות האלהים
יב. ויאמר איש נדיב הלך אל־ארץ רחוקה לקחת־לו ממלכה ולשוב
יג. ויקרא אל־עשרה מעבדיו ויתן להם עשרת מנים ויאמר אליהם סחרו בזה עד באי
יד. ואנשי עירו שנאו אתו וישלחו אחריו מלאכים לאמר אין את־נפשנו כי זה ימלך עלינו
טו. ויהי אחרי שובו והממלכה נכונה בידו ויצו לקרא אליו את־העבדים ההם אשר נתן להם את־הכסף לראות מה־עשה איש איש במסחרו
טז. ויבא הראשון ויאמר אדני המנה נתת לי העלה יתרון עשרת מנים
יז. ויאמר אליו היטבת עבד טוב בכסף מעט נאמן היית היה שליט מהיום על־עשר ערים
יח. ויבא השני ויאמר אדני המנה נתת לי העלה יתרון חמשת מנים
יט. ויאמר גם אל־זה ואתה היה על־חמש ערים
כ. ואחד מהם בא ויאמר הא־לך אדני המנה נתת לי אשר צרור היה במטפחת
כא. כי יראתי מפניך אחרי אשר איש קשה אתה נשא באשר לא נתת וקוצר באשר לא זרעת
כב. ויאמר אליו על־פיך אשפט אתך עבד רע הלא ידעת כי־איש קשה אנכי נשא באשר לא נתתי וקוצר באשר לא זרעתי
כג. ולמה־זה לא נתת את־כספי למחלפי כסף ואני בבאי השגתי אתו בתרבית
כד. ויאמר אל־העמדים עליו קחו מידו את־המנה ותנו לזה אשר־לו עשרת המנים
כה. ויאמרו אליו אדנינו הלא הוא יש־לו עשרת מנים
כו. אני אמר לכם כל־איש אשר יש־לו ינתן־לו עוד ומי אשר אין לו יקח ממנו גם את־אשר־בידו
כז. אבל איבי אלה אשר לא־אבו כי אמלך עליהם הביאו אתם הנה והמיתום לפני
כח. ואחרי אשר דבר את־הדברים האלה הלך לפניהם ויעל ירושלימה
כט. ויהי כאשר הקריב לבא אצל בית פגי ובית־עניה בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר
ל. לכו אל־הכפר אשר מנגד והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא־רכב עליו איש התירו אתו והביאהו
לא. וכי־ישאל אתכם איש למה־זה תתירו אתו כה תאמרון אתו יעד האדון לחפצו
לב. וילכו המלאכים וימצאו כאשר דבר אליהם
לג. ויתירו את־העיר ויאמר אליהם בעליו למה־זה תתירו את־העיר
לד. ויענו אתו יעד האדון לחפצו
לה. ויביאו אתו אל־ישוע וישימו את־בגדהם על־העיר וירכיבו עליו את־ישוע
לו. וירכב וילך והם פרשו את־בגדיהם על־הדרך
לז. ויהי כאשר הקריב אל־מורד הר הזיתים ויחלו כל־קהל תלמידיו לברך את־האלהים בחדוה ובקול רנה על כל־הנפלאות אשר ראו לאמר
לח. ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרמי־על
לט. ואנשים מן־הפרושים אשר בקרב העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך
מ. ויען ויאמר הנני אמר לכם אם־אלה יחשו אבנים יזעקו
מא. ויקרב וירא את־העיר ויבך עליה לאמר
מב. לו ידעת גם־את ביומך זה מאין יבא שלומך אך נסתר הוא מנגד עיניך
מג. כי הנה ימים באים ושפכו עליך איבים סללה מסביב והקיפוך וצרו עליך מכל־עבר
מד. ונפצו אתך ואת־בניך בקרבך עד־עפר ולא־ישאירו בך אבן על־אבן תחת אשר לא ידעת עת פקדתך
מה. ויבא אל־ההיכל ויחל לגרש מקרבו את־המכרים שם
מו. ויאמר אליהם כתוב כי ביתי בית־תפילה הוא ואתם עשיתם אתו למערת פריצים
מז. ויהי מורה יום יום בהיכל אך ראשי הכהנים והסופרים ושרי העם בקשו להשמידו
מח. ולא מצאו מה־לעשות כי כל־העם דבקו אחריו לשמע אתו
| 
