א. ויקומו כל־הקהל שם ויליכהו אל־פילטוס
ב. ויחלו לשטנו לאמר מצאנו את־האיש הזה מסלף את־עמנו ומשגה אתם מתת מס לקיסר באמרו כי הוא המלך המשיח
ג. וישאל אתו פילטוס לאמר האתה מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת
ד. ויאמר פילטוס אל־ראשי הכהנים ואל־המון העם אני לא מצאתי עון באיש הזה
ה. אך הם הוסיפו ביתר עז לאמר כי מדיח הוא את־העם בתורתו בכל־יהודה החל בגליל ועד־הנה
ו. וכשמוע פילטוס את־שם הגליל וישאל אם־האיש הוא גלילי
ז. וכאשר ידע כי־לממשלת הורודוס יחשב וישלחהו אל־הורדוס אשר גם־הוא ישב בירושלים בימים ההם
ח. ויהי כראות הורדוס את־ישוע וישמח מאד כי נכסף לראותו מימים רבים כאשר שמע את־שמעו ויקו כי יעשה אות לעיניו
ט. וישאלהו שאלות שנות אך הוא לא־ענהו דבר
י. ויקומו ראשי הכהנים והסופרים ויסיפו לשטנו בכל־מאמצי כחם
יא. ויבז אתו הורדוס וחיל צבאו וילבש אתו מעיל ארגמן להתל־בו וישלחהו אל־פילטוס
יב. ביום ההוא התרצו הורדוס ופילטוס איש אל־אחיו כי עד־כה היתה משטמה ביניהם
יג. ויקרא פילטוס אל־ראשי הכהנים והשרים והעם
יד. ויאמר אליהם הבאתם אלי את־האיש הזה כמסלף את־העם והנה חקרתיו לעיניכם ולא־מצאתי באיש הזה שמץ דבר מכל אשר תרשיעו אתו
טו. ואף לא הורדוס כי הוא השיבו אלינו מבלי מצא בו חטא משפט־מות
טז. על־כן יסר איסרנו ואחרי כן אשלח אתו
יז. ועליו לשלח להם אחד מהאסירים חפשי בימי החג
יח. אך הם קראו יחדו לאמר אסף את־האיש הזה ושלח לנו את־בר־אבא
יט. הוא אשר עצור היה בכלא בעבור מרד אשר־נמצא בעיר ורצח
כ. ויוסף פילטוס וידבר אליהם כי־חפץ לשלח את־ישוע
כא. והם צעקו לאמר הצלב הצלב אתו
כב. וידבר אליהם שלישית ולמה מה רעה עשה זה לא־מצאתי לו משפט־מות על־כן איסרנו ואשלחנו
כג. אך הם הרימו קולם וישאלו ויפצרו־בו כי יצלב ויכרע קולם וקול ראשי הכהנים
כד. ופילטוס הוציא משפט כי תעשה שאלתם
כה. וישלח להם את־העצור בכלא בעבור מרד ורצח את־האיש אשר שאלו ואת־ישוע נתן לרצונם
כו. ויוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד אשר בא מן־השדה ושמו שמעון איש־קוריני וישימו עליו את־הצלב לשאת אתו אחרי ישוע
כז. והמון עם־רב הלכו אחריו והמון נשים נשאות עליו מספד וקינה
כח. ויפן ישוע אליהן ויאמר בנות ירושלים אל־תבכינה לי כי אם־בכינה לכן ולבניכן
כט. כי הנה ימים באים ויאמרו אשרי העקרות והבטן אשר לא ילדה והשדים אשר לא היניקו
ל. אז יחלו לאמר להרים נפלו עלינו ולגבעות כסונו
לא. כי אם־ככה יעשו בעץ לח מה־יעשה בעץ יבש
לב. וגם־שנים אחרים פעלי און הובלו אתו למות
לג. ויבאו אל־המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת־פעלי האון אחד לימינו ואחד לשמאלו
לד. ויאמר ישוע אבי סלח להם כי אינם ידעים מה המה עשים ויחלקו להם את־בגדיו ויפילו עליהם גורל
לה. והעם עמדו הביטו בו וגם־השרים לעגו־לו לאמר את־אחרים הושיע יושע־נא את־נפשו אם־הוא המשיח בחיר האלהים
לו. וכן גם־אנשי הצבא שחקו עליו ויבאו ויגישו לו חמץ
לז. ויאמרו אם־אתה הוא מלך היהודים הושע את־נפשך
לח. וישימו כתבת ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים
לט. ואחד מפעלי האון הנתלים אצלו חרף אתו לאמר הלא אתה המשיח הושע את־נפשך ואת־נפשנו
מ. ויען האחר ויגער־בו לאמר האם לא תירא את־האלהים אחרי אשר־הענש הזה הושת גם־עליך
מא. אכן עלינו הושת כמשפט כי כמעשה ידינו הושב לנו אך זה לא־עשה דבר רע
מב. ויאמר אל־ישוע זכרני־נא אדני כאשר תבא במלכותך
מג. ויאמר ישוע אליו אמן אני אמר לך היום תהיה עמי בגן־עדן
מד. ויהי כשעה הששית וחשך כסה את־פני כל־הארץ עד השעה התשיעית
מה. השמש חשכה ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים
מו. ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר בידך אבי אפקיד רוחי וכקראו כזאת הוציא את־נשמתו
מז. ושר־המאה ראה את אשר נעשה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן צדיק היה האיש הזה
מח. וכל־המון העם אשר נקהלו למראה הזה אחרי אשר ראו את אשר נעשה ספקו על־לבם וישובו
מט. וכל־מידעיו עמדו מרחוק והנשים אשר הלכו אחריו מן־הגליל ראו את־אלה
נ. ויהי איש אחד ושמו יוסף איש טוב וצדיק מן־יעצי המדינה
נא. אשר לא נטה אחרי עצתם ומעשיהם והוא מן־הרמתים עיר־היהודים ומחכה למלכות האלהים
נב. הוא בא לפני פילטוס וישאל ממנו את־גופת ישוע
נג. וירד אתו ויעטהו בתכריך־בד וישימהו בקבר חצוב בצור אשר עוד לא נקבר־בו אדם
נד. ויום ערב שבת היה והשבת קרב ובא
נה. והנשים אשר באו עמו מן־הגליל הלכו אחריו ותראינה את־הקבר כאשר הושם־בו גופת ישוע
נו. ואחרי־כן שבו והכינו בשמים וזנים מרקחים ובשבת שבתו כמצוה
| 
