א. ויהי כאשר הקריבו לבא ירושלימה אצל בית־פגי ובית־עניה בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו
ב. ויאמר אליהם לכו אל־הכפר אשר מנגד והיה כבאכם שמה תמצאו לפניכם עיר אסור אשר לא־רכב עליו איש התירו אתו והביאהו אלי
ג. וכי־יאמר אליכם איש למה תעשו כזאת ואמרתם אתו יעד האדון לחפצו ואז יחיש לשלחו הנה
ד. וילכו וימצאו את־העיר אסור מחוץ לשער על־פתח עינים ויתירו אתו
ה. ואנשים מן־העמדים שם אמרו אליהם למה תעשו כזאת כי תתירו את־העיר
ו. ויענו אתם כאשר צוה ישוע ויניחו להם
ז. ויביאו את־העיר אל־ישוע וישימו עליו את־בגדיהם והוא ישב עליהם
ח. ורבים פרשו את־בגדיהם על־פני הדרך ואנשים אחרים שטחו לרגליו זמרות עצים אשר כרתו בשדה
ט. וההלכים לפניו עם־הבאים אחריו ענו וקראו הושע־נא ברוך הבא בשם יהוה
י. ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע־נא בשמי מרום
יא. ויבא ישוע ירושלים אל־בית המקדש וירא את־כל־אשר שם מסביב ולפנות־ערב יצא אל־בית־עניה עם־שנים העשר
יב. ויהי ממחרת בצאתם מבית־עניה וירעב
יג. וירא תאנה אחת מרחוק אשר הוציאה עלים ויבא לראות אם־ימצא בה פרי־מאכל ויקרב אליה ולא־מצא בה זולתי עלים לבדם כי עת התאנים עוד לא הגיעה
יד. ויען ישוע ויאמר לה לא יאכל עוד איש מפריך מעתה ועד־עולם ותלמידיו שמעו את־הדבר
טו. ויבאו ירושלים וילך ישוע אל־בית המקדש ויחל לגרש משם את־המוכרים ואת־הקונים ואת־שלחנות מחליפי הכסף הפך ואת־מושבות מכרי היונים
טז. ולא נתן לאיש להעביר כלים דרך המקדש
יז. ויורה להם לאמר הלא כתוב כי ביתי בית־תפלה יקרא לכל־העמים ואתם עשיתם אתו למערת פרצים
יח. וראשי הכהנים והסופרים שמעו ויתנכלו להאבידו כי יראו מפניו אחרי אשר כל־העם התפלאו על־תורתו
יט. ויום יום כבא הערב יצא אל־מחוץ לעיר
כ. ויהי בבקר ויעברו ויראו את־התאנה כי יבשה מענף ועד־שרש
כא. ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה יבשה התאנה אשר אררת
כב. ויען ישוע ויאמר אליהם רעו אמונה באלהים
כג. אמן אני אמר לכם כל־איש אשר יאמר אל־ההר הזה הנשא והתנפל אל־תוך הים ולא יפלג בלבו כי אם־יאמין כי יהי כאשר אמר כן יהיה־לו
כד. על־כן אני אמר לכם על־כל־אשר תשאלו ותתפללו בטחו כי יעשה לכם וכן יעש
כה. וכי־תעמדו להתפלל סלחו לכל־איש את אשר חטא לכם למען גם־אביכם בשמים יסלח לכם את־חטאתיכם
כו. ואם־לא תסלחו אתם גם־אביכם שבשמים לא־יסלח לכם את־חטאתיכם
כז. וישובו ויבאו ירושלימה ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו ראשי הכהנים והסופרים והזקנים
כח. ויאמרו אליו באיזה רשיון אתה עשה אלה ומי־נתן לך הרשיון הזה לעשות אלה
כט. ויאמר ישוע אליהם אשאל מכם דבר ותנו לי מענה ואז אגיד לכם באיזה רשיון אני עשה אלה
ל. הגידו לי טבילת יוחנן מפי־מי היתה מצותה מן־השמים או מבני־אדם תנו לי מענה
לא. ויהי הם שקלים בדעתם לאמר אם־נאמר מן־השמים יאמר ומדוע לא האמנתם לו
לב. ואם־נאמר מבני אדם יראים אנחנו את־העם כי־כלם חשבו את־יוחנן לנביא נאמן
לג. ויענו את־ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם ישוע גם־אני לא אגיד לכם באיזה רשיון אני עשה אלה
| 
