מרקוס, Chapter 13 יג

א. ויצא מן־ההיכל ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה את־האבנים ואת־הבנינים האלה מה־נהדרו    ב. ויאמר אליו ישוע הראית את־הבנינים הנשגבים האלה כלם יהרסו לא־תשאר פה אבן על־אבן    ג. ובשבתו על־הר הזיתים לנכח ההיכל וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי בהיותם אתו לבדם לאמר    ד. הגד־נא לנו מתי תקראנה אלה ומה־הוא האות למועד ההוא כי כל־אלה תכלינה    ה. ויחל ישוע לדבר אליהם לאמר השמרו לכם פן־יתעה אתכם איש    ו. כי רבים יבאו בשמי ואמרו כי אני הוא והתעו את־רבים    ז. וכי־תשמעו קרבות ושמעות מלחמה אל־תבהלו כל־אלה תהיינה ועוד לא־זה הקץ    ח. כי־יקום גוי על־גוי וממלכה על־ממלכה ורעש על־רעש יבא ורעב מהומות וכל־אלה רק ראשית החבלים    ט. ואתם השמרו בנפשותיכם כי־יסגירו אתכם בידי הסנהדרין ותכו בבתי־הכנסת ובעבורי תעמדו לפני משלים ומלכים לעדות להם    י. והבשורה תקרא ראשנה בקרב כל־הגוים    יא. וכי־יוליכו אתכם להסגירכם בידי המשפט אל־תדאגו ואל־תחשבו בטרם בא המועד מה־תדברו כי כאשר יושם בפיכם בעת ההיא כן תדברון כי לא אתם המדברים כי אם־רוח הקדש    יב. ואח יסגיר את־אחיו למות ואב את־בנו וקמו בנים על־אבותם והמיתו אתם    יג. ואתם שנואים תהיו לכל־אדם למען שמי אך המחכה עד־הקץ הוא יושע    יד. וכי תראו את־השקוץ המשמם הנאמר ביד־דניאל הנביא עמד במקום אשר לא נכון לו הקרא יבין אז אלה אשר ביהודה ינוסו אל־ההרים    טו. ומי אשר על־הגג לא ירד הביתה ולא יבא לקחת מתוכו מאומה    טז. ומי אשר בשדה לא ישוב לביתו לקחת את־שמלתו    יז. אך אוי להרות ולמיניקות בימים ההמה    יח. ואתם התפללו לבלתי תהיה זאת בחרף    יט. כי הימים האלה ימי צרה הם אשר כמוה לא־היתה מראשית ימי הבריאה אשר ברא אלהים עד־היום הזה וכמוה לא־תסף    כ. ולולא יקצר יהוה את־הימים האלה לא־ינצל כל־בשר אך למען בחיריו אשר רצה בם יקצר את־הימים האלה    כא. ואז אם־יאמר אליכם איש הנה המשיח פה או הנו שם אל־תאמינו    כב. כי משיחי שקר ונביאי כזב יקומו ונתנו אתות ומופתים לנסות אם יש־לאל ידם להתעות גם־את־הבחירים    כג. ואתם השמרו בנפשותיכם ראו כי מראש הגדתי לכם את־כל    כד. אך בימים ההם כעבור הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא־יגיה אורו    כה. הכוכבים יפלו מן־השמים וצבא המרום יזעו    כו. ואז יראו את־בן־האדם בא בעננים בעז ובהדר גדול    כז. והוא ישלח את־מלאכיו ויקבץ את־בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד־קצה השמים    כח. וקחו לכם משל מן־התאנה אם רטוב ענפה ועליה צמחו ידעים אתם כי קרוב הקיץ    כט. וכן גם־אתם כאשר תראו כי קמו כל־אלה ידוע תדעו כי־קרוב הוא לפתח    ל. אמן אני אמר לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר־יקומו כל־אלה    לא. השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון    לב. ועל־מועד היום ההוא והשעה ההיא אין איש ידע ולא מלאך בשמים ולא הבן בלתי האב    לג. על־כן שימו לבבכם שקדו והתפללו כי אינכם ידעים מתי יבא המועד הזה    לד. הלא הוא כאיש נסע אל־מחוץ לארץ אשר עזב את־ביתו ויחלק את־המשרה לעבדיו לאיש איש את־מלאכתו ואת־השער צוה לשקד על־השער    לה. לכן התיצבו על־משמרתכם כי לא תדעו מתי יבא בעל הבית אם־בערב או־בחצי הלילה אם־לעת קרא התרנגל או כאור הבקר    לו. פן־יבא פתאם ומצא אתכם ישנים    לז. ואת אשר אני אמר לכם הנני אמר לכל שקדו