א. ויהי יומים לפני הפסח וחג־המצות ויבקשו ראשי הכהנים והסופרים לתפשו בערמה ולהמיתו
ב. אך אמרו לא בחג פן־תתערר מהומה בעם
ג. ויהי בשבתו במסבה בבית שמעון המצרע בבית־עניה ותבא אשה ובידה צלחית שמן נרד זך ויקר־ערך מאד ותשבר את־הצלחית ותצק אתו על־ראשו
ד. וירע הדבר בעיני אנשים מן־הישבים שם ויאמרו בנפשם על־מה נבלע השמן הזה
ה. הלא טוב היה לתתו בכסף כערכו יותר משלש מאות דינר ולחלק מכרו לעניים וילנו עליה
ו. ויאמר ישוע הניחו לה למה־זה תלאו אתה הלא טוב גמלתני
ז. כי את־העניים תמצאו לפניכם תמיד ובכל־עת אשר תרצו תוכלו להיטיב להם ואתי לא־תמצאו לפניכם תמיד
ח. והיא עשתה כאשר מצאה ידה כי הקדימה ותמשח את־בשרי לקבורה
ט. אמן אני אמר לכם בכל־מקום אשר תשמע הבשורה בכל־הארץ יספר גם־אשר עשתה היא לה לזכרון
י. ויהודה איש־קריות אחד משנים העשר הלך אל־ראשי הכהנים ויאמר להסגיר אתו בידם
יא. והם כשמעם כן שמחו ויבטיחו לתת־לו כסף ויבקש תאנה להסגיר אתו
יב. ויהי בראשון לחג המצות למועד זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תרצה כי נלך להכין לך לאכל את־הפסח
יג. וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ופגע בכם איש נשא כד־מים לכו אחריו
יד. ובפתח אשר יבא תאמרו שם אל־בעל הבית כה אמר רבנו איה חדר הארחים לי ולתלמידי לאכל שם את־הפסח
טו. והוא יראה לכם עליה גדולה רצופה כסתות וערוכה בכל ושם תכינו לנו
טז. ויצאו התלמידים ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את־הפסח
יז. ויהי בערב ויבא שם עם־שנים העשר
יח. ובעוד הם אכלים במסבם ויאמר ישוע אמן אני אמר לכם כי אחד מכם האכל עמדי יסגירני
יט. ויצר להם מאד ויאמרו איש איש מהם אליו האני הוא הלא
כ. ויאמר אליהם אחד משנים העשר הטבל את־ידו עמי בקערה
כא. הן בן־האדם הלך ככתוב עליו אך אוי לאיש ההוא אשר יסגיר את־בן־האדם ביד מבקשי נפשו טוב היה לאיש ההוא אם לא־יצא מרחם
כב. ויהי באכלם ויקח ישוע את־הלחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא בשרי
כג. ויקח את־הכוס ויברך ויתן להם וישתו כלם
כד. ויאמר אליהם זה הוא דמי דם־הברית החדשה השפוך בעד רבים
כה. אמן אני אמר לכם כי לא אשתה עוד מפרי הגפן עד־היום ההוא אשר חדש אשתהו במלכות האלהים
כו. ויקראו את־ההלל ויצאו אל־הר הזיתים
כז. ויאמר אליהם ישוע הן כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את־הרעה ותפוצין הצאן
כח. ואחרי תקומתי מן־המתים אלך לפניכם הגלילה
כט. ויאמר אליו פטרוס אף אם־כלם יכשלו בך אני לא אכשל
ל. ויאמר אליו ישוע אמן אני אמר לך כי עתה בלילה הזה טרם יקרא התרנגל פעמים תכחש־בי שלש פעמים
לא. והוא הוסיף לדבר ביתר אמץ אף אם־יהיה עלי למות אתך כחש לא־אכחש בך וכן דברו גם־כלם
לב. ויבאו אל־מקום גדר הנקרא גת־שמנה ויאמר אל־תלמידיו שבו־לכם פה עד כי אתפלל
לג. ויקח אתו את־פטרוס ואת־יעקב ואת־יוחנן ויחל להשתוחח ולהשומם
לד. ויאמר אליהם נפשי מרה־לי עד מאד עד־מות עמדו־בזה ושקדו
לה. ויעבר הלאה מעט מזער ויפל ארצה ויתפלל להעביר מעליו את־השעה אם־יתכן הדבר
לו. ויקרא אבא אבא הן כל תוכל העבר־נא מעלי את־הכוס הזאת אך־לא כרצוני כי אם־כאשר רצית אתה
לז. ויבא וימצאם ישנים ויפן אל־פטרוס ויאמר שמעון הכי תישן הכי־לא יכלת לשקד שעה אחת
לח. שקדו והתפללו פן־תבאו למסה הן הרוח חפצה אך הבשר רפה
לט. ויפן וילך־לו עוד ויתפלל כדברים הראשנים
מ. וישב וימצאם ישנים עוד כי היו עיניהם כבדות ולא ידעו מה־לענות אתו
מא. ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם תנו שנה לעיניכם ומנוחה רב־לכם הנה באה השעה ובן־האדם נסגר בידי חטאים
מב. קומו ונלכה הנה המסגיר אתי הלך וקרב
מג. עדנו מדבר ויהודה אחד משנים העשר בא פתאם ועמו המון־רב בחרבות ובמטות מאת ראשי הכהנים והסופרים והזקנים
מד. והמסגיר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אנשק־לו זה הוא תפשו אתו שימו עליו משמר והוליכהו
מה. ויבא ויגש אליו פתאם ויאמר רבי רבי וישקהו
מו. וישלחו־בו את־ידיהם ויתפשהו
מז. ואחד מן־הנצבים עמו שלף את־חרבו ויך את־עבד הכהן הגדול ויקצץ את־אזנו
מח. ויען ישוע ויאמר אליהם הבחרבות ובמטות באתם לתפש אתי כפריץ
מט. ויום יום ישבתי להורת לכם במקדש ולא שלחתם בי יד אך להקים את־הכתובים עשיתם כזאת
נ. והתלמידים עזבו אתו כלם וינסו
נא. ונער אחד הלך אחריו והוא לבוש כתנת־בד על־בשרו ויאחזהו
נב. ויעזב את־כתנתו בידם וינס ערם
נג. ויוליכו את־ישוע אל־הכהן הגדול ויקהלו עליו כל־ראשי הכהנים והזקנים והסופרים
נד. ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד־לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם־המשרתים ויתחמם נגד האור
נה. וראשי הכהנים וכל־הסנהדרין בקשו עדות על־ישוע להמיתו ולא מצאו
נו. כי עדות־שקר ענו בו רבים אפס עדותם לא נמצאה כן
נז. ויקומו אנשים ויענו עדות־שקר בפניו לאמר
נח. שמענו אתו אמר אני אהרס את־ההיכל הזה מעשה ידים ובשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידים
נט. אך גם־בזאת דברי עדותם יחדו לא נכנו
ס. ויקם הכהן הגדול בתוכם וישאל את־ישוע לאמר הלא תענה דבר מה־זאת העידו בך אלה
סא. וידם ולא ענה מאומה ויוסף הכהן הגדול וישאלהו עוד לאמר האתה הוא המשיח בן־המברך
סב. ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את־בן־האדם ישב לימין הגבורה ובא בענני השמים
סג. ויקרע הכהן הגדול את־בגדיו ויאמר מה־לנו עוד ולעדים
סד. הלא שמעתם גדופו אמרו מה־דעתכם וירשיעו אתו כלם כי־משפט־מות לו
סה. ויחלו אנשים מהם לרק בו ויחפו את־פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא לנו והמשרתים קדמו אתו במכות לחי
סו. ויהי בהיות פטרוס בחצר מתחת ותבא אחת השפחות מבית הכהן הגדול
סז. ותרא את־פטרוס מתחמם ותבט בפניו ותאמר ואף־אתה היית עם־ישוע הנצרי
סח. ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין את אשר תדברי ויצא החוצה אל־האולם ויקרא אז התרנגל
סט. ותראהו השפחה עוד ותוסף ותאמר אל־העמדים שם זה הוא אחד מהם
ע. ויכחש פעם שנית ועוד מעט וגם־העמדים שם אמרו אל־פטרוס אכן הנך מהם כי גלילי אתה ולשונך כלשונם
עא. ויחל לענות באלה ובשבעה לאמר לא ידעתי את־האיש אשר אמרתם
עב. ויקרא התרנגל שנית ויזכר פטרוס את־הדבר אשר דבר־לו ישוע כי טרם יקרא התרנגל פעמים תכחש־בי שלש פעמים וישם על־לבו ויבך
| 
