א. ויוסף ויבא אל־בית־הכנסת ושם־איש אשר ידו יבשה
ב. והם ארבו לו אם־ירפאהו בשבת למען תמצא ידם לשטנו
ג. ויאמר אל־האיש אשר ידו יבשה קום ועמד בתוך הקהל
ד. אז אמר אליהם הכי כדת להיטיב בשבת או להרע להציל נפש או לשחתה ויחרישו
ה. וישקף אליהם מסביב בפנים זעפים כי מר־לו מאד מקשי לבם ויאמר אל־האיש ההוא הושט את־ידך וישט אתה ותשב ידו לאיתנה כאחרת
ו. והפרושים יצאו ויחישו להועץ עם־אנשי הורדוס במה להשחיתו
ז. ויפן ישוע ויעבר משם עם־תלמידיו דרך הים והמון עם־רב הלכו אחריו מן־הגליל ומן־יהודה
ח. ומירושלים ומאדום ומעבר לירדן ומסביבות צר וצידון קהל גדול באו אליו כי שמעו את כל־אשר עשה
ט. ויאמר אל־תלמידיו להכן־לו אניה קטנה מפני המון העם לבלתי ידחקון אתו
י. כי העלה ארכה לרבים עד־אשר התמלאו עליו כל־המנגעים ברצותם לנגע בו
יא. ואלה אשר רוח טמאה בם בראותם אתו נפלו לפניו ויצעקו לאמר אתה הוא בן־האלהים
יב. והוא גער גער בם לבלתי יודיעו מי הוא
יג. ויעל אל־ההר ויקרא אל־אלה אשר חפץ בם ויבאו אליו
יד. ויפקד שנים עשר אנשים להיות אצלו ולקרא את־בשורתו בכל אשר ישלחם
טו. וכח נתן בידם לרפא את־התחלאים לגרש רוחות רעות
טז. ויכנה את־שמעון בשם פטרוס
יז. ואת־יעקב בן־זבדי ואת־יוחנן אחי יעקב כנה בשם בני־רגש אשר הוא כשם בני־רעם
יח. ואת־אנדרי ואת־פילפוס ואת־בר־תלמי ואת־מתתיהו ואת־תומא ואת־יעקב בן־חלפי ואת־תדי ואת־שמעון הכנעני
יט. ואת־יהודה איש־קריות הוא המסגיר אתו ויבא הביתה
כ. והמון העם נקבצו שם לרב עד כי־לא יכלו לאכל־לחם
כא. וכאשר שמעו בני משפחתו יצאו להחזיק בו כי אמרו סר טעמו
כב. והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל־זבוב דבק בו וכי על־ידי שר־השדים הוא מגרש את־השדים
כג. ויקרא אליהם לבא אליו ויפתח במשל פיו לאמר איך יוכל השטן לגרש את־השטן
כד. הלא ממלכה הנפלגה על־נפשה הממלכה ההיא לא תקום
כה. ובית הנפלג על־נפשו הבית ההוא לא־יוכל לקום
כו. ואם־השטן קם על־נפשו כי נפלגה רוחו לא־יוכל קום כי בא עד־קצו
כז. לא יוכל איש לבא בית הגבור ולשלל את־כליו אם־לא יאסר את־הגבור ראשנה ואחר ישלל את אשר בביתו
כח. אמן אני אמר לכם הן יש סליחה לבני אדם על־כל־עונותם וגדפתם אשר יגדפון
כט. אפס המגדף את־רוח הקדש לא תהיה־לו סליחה עדי־עד כי ינתן למשפט בפללים לעולמי עולמים
ל. כי־הם אמרו רוח טמאה דבקה בו
לא. ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ וישלחו אליו לצאת אליהם
לב. ועם־רב אשר ישבו סביב לו אמרו אליו הנה אמך ואחיך מחוץ מבקשים לראותך
לג. ויען ויאמר אליהם מי אמי ומי אחי
לד. ויבט כה וכה אל־הישבים סביב לו ויאמר הנה אמי ואחי
לה. כי איש איש אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחתי ואמי
| 
