א. בעת ההיא שמע הורדוס טטררך את־שמע ישוע
ב. ויאמר אל־עבדיו הלא הוא יוחנן המטבל הוא קם מן־המתים על־כן גברה ידו לעשות נפלאות
ג. כי הורדוס תפש את־יוחנן ויאסרהו ונתון אתו במשמר על־דבר הורודיה אשת פילפוס אחיו
ד. כי הוכיחו יוחנן באמרו לא כתורה לקחת אתה לך לאשה
ה. ויבקש המיתו אפס כי ירא את־העם אשר חשבו אתו לנביא
ו. ויהי ביום הלדת את־הורדוס ותרקד בת־הורודיה במחול לפניהם ותיטב בעיני הורדוס
ז. ובגלל הדבר הזה נשבע לתת־לה כל־אשר תשאל ממנו
ח. והיא כאשר שומה בפיה מאמה אמרה אליו תנה־לי בזה בספל את־ראש יוחנן המטבל
ט. ויצר למלך מאד ואך בעבור שבועתו והישבים במסבו צוה לתתו לה
י. וישלח וישא את־ראש יוחנן מעליו במשמר
יא. ויובא את־ראשו בספל וינתן לידי הנערה והיא הביאתהו אל־אמה
יב. ויבאו תלמידיו וישאו את־החלל ויקברהו ויבאו ויגידו לישוע
יג. כשמע ישוע את־הדבר הזה ויעבר משם באניה ויבא אל־מקום שמם לבדו וישמעו המון העם וילכו אחריו מן־הערים דרך היבשה
יד. ויצא ישוע וירא המון עם־רב ורחמיו נכמרו עליהם וירפא את־חוליהם
טו. ויהי לפנות־ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום שמם והיום רד מאד שלח את־המון העם וילכו אל־הכפרים לקנות להם אכל
טז. ויאמר אליהם ישוע לא הטל עליהם ללכת לקנות תנו להם אתם לאכל
יז. ויאמרו אליו לא־נמצא אתנו פה כי אם־חמש ככרות־לחם ודגים שנים
יט. ויצו את־המון העם לשבת שם בנאות דשא ויקח את־חמשת הלחם ואת־שני־הדגים וישא עיניו למרום ויברך ויפרס ויתן את־הלחם אל־התלמידים והתלמידים אל־המון העם
כ. ויאכלו כלם וישבעו וישאו את־הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים
כא. והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד נשים וטף
כב. ויחזק ישוע על־תלמידיו למהר לרדת באניה ולעבר לפניו אל־עבר הים עד כי ישלח את־המון העם
כג. ויהי בשלחו את־המון העם ויעל אל־ההר בדד להתפלל ויהי־ערב ויותר שם לבדו
כד. והאניה באה אז בלב הים בצרה גדולה מפני משבריו כי נשף הרוח לקראתם
כה. ויהי באשמרה הרביעית בלילה ויבא אליהם ישוע דרך על־פני הים
כו. כראות אתו התלמידים דרך על־פני הים ויחילו ויאמרו כי רוח הוא בחזון ויצעקו מפחד
כז. וימהר ישוע וידבר על־לבם ויאמר חזקו אני הוא אל־תיראו
כח. ויען פטרוס ויאמר אליו אדני אם־אתה הוא צו ואבא אליך על־פני המים
כט. ויאמר בא וירד פטרוס מן־האניה וילך על־פני המים לבא אל־ישוע
ל. ובראתו את־הרוח חזקה ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעה נא
לא. וימהר ישוע וישלח ידו ויחזק־בו ויאמר אליו קטן אמונה למה־זה פסחת על־שתי סעפים
לב. ויבאו אל־האניה וישתק הרוח מזעפו
לג. ונגשו וישתחוו־לו האנשים אשר באניה לאמר אכן בן־אלהים אתה
לד. ויעברו ויבאו ארצה גניסרת
לה. ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל־כל־הככר מסביב ויביאו אליו את כל־חוליהם
לו. ויתחננו אליו לתת להם לגעת בכנף בגדו ויהי כל אשר נגע־בו וחי
| 
