מתי, Chapter 23 כג

א. אז ידבר ישוע אל־המון העם ואל־תלמידיו לאמר    ב. הסופרים והפרושים ישבים על־כסא משה    ג. לכן כל אשר־יאמרו אליכם לשמר תשמרו ועשיתם אך כמעשיהם אל־תעשו כי הם אמרים ואינם עשים    ד. כי קשרים משא קשה כבד מנשא ועמסים על־שכם אנשים ואין את־נפשם להניע אתו גם־באצבעם    ה. וכל־מעשיהם יעשון להראות בם לעיני בני־אדם ירחיבו להם התפלין והציצית יגדילון    ו. ואהבים הם את־המקמות הנכבדים בבתי המשתה ואת־המושבות הראשנים בבתי־הכנסת    ז. שאלת שלום להם בשוקים ולהקרא בשם רבי בפי האנשים    ח. אכן אתם אל־יקרא לאיש מכם רבי כי רב אחד לכם המשיח ואתם כלכם אחים    ט. ואל־תאמרו לאיש בארץ אבי אתה כי אב אחד לכם הוא אשר בשמים    י. ואל־יקרא לאיש מכם מורה דרך כי מורה אחד לכם המשיח    יא. והגדול ביניכם יהיה למשרת לכם    יב. והמתנשא בגאותו ישפל ושפל רוח ינשא    יג. אך־אוי לכם סופרים ופרושים חנפים כי תסגרו מלכות השמים מפני בני־האדם אתם לא תבאו שמה ואת־הבאים לא תתנו לבא    יד. אוי לכם סופרים ופרושים חנפים כי תאכלון את־בתי האלמנות ולמראה עין תרבו תפילה ולכן גם־קו המשפט ינטה עליכם פי־שנים    טו. אוי לכם סופרים ופרושים חנפים כי תסבו ים ויבשה לעשות גר אחד ואחרי אשר נעשה כן תעשוהו לבן־גיהנם כפלים יותר מכם    טז. אוי לכם מנהלים עורים האמרים כי ישבע איש בהיכל אין־דבר וכי ישבע בזהב ההיכל שבועתו עליו    יז. סכלים ועורים מה הוא הגדול הזהב או ההיכל המקדש את־הזהב    יח. וכי־ישבע איש במזבח אין־דבר וכי־ישבע בקרבן אשר על־גבו שבועתו עליו    יט. עורים מה הוא הגדול הקרבן או המזבח המקדש את־הקרבן    כ. לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר על־גבו    כא. והנשבע בהיכל נשבע בו ובשכן בו    כב. והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו    כג. אוי לכם סופרים ופרושים חנפים כי תעשרו את־המנתא ואת־השבת ואת־הכמן ותעזבו את־הנכבדות בתורה את־המשפט את־החסד ואת־האמונה אלה עליכם לעשות ואת־אלה אל־תעזבו    כד. מנהלים עורים המסננים את־היתוש ובלעים את־הגמל    כה. אוי לכם סופרים ופרושים חנפים המטהרים את־הכוס ואת־הקערה מחוץ ומבפנים מלאות הן עשק ועולה    כו. פרוש עור טהר ראשנה את־הכוס ואת־הקערה מבפנים ואז תטהרנה גם־מחוץ    כז. אוי לכם סופרים ופרושים חנפים הדמים לקברים מלבנים בשיד הנראים יפים מחוץ ומבפנים מלאים הם עצמות אדם וכל־טמאה    כח. כן נראים גם־אתם מחוץ כצדיקים לעיני אנשים ומבפנים הנכם מלאים חנף ואון    כט. אוי לכם סופרים ופרושים חנפים הבנים את־קברי הנביאים ואת־מצבות קברת הצדיקים תפארון    ל. ותאמרון אם־היינו בימי אבותינו לא־היתה ידנו עמהם לשפך דם־הנביאים    לא. על־כן עדים אתם בכם כי־בנים הנכם לאשר הרגו את־הנביאים    לב. וגם־אתם מלאו כיום את־מדת אבותיכם    לג. נחשים ילדי צפענים איכה תנצלו מדין גיהנם    לד. על־כן הנני שלח אליכם נביאים חכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תיסרו בבתי הכנסת אשר לכם ותרדפום מעיר לעיר    לה. לבעבור יבא עליכם כל־דם נקי השפוך על־הארץ מדם־הבל הצדיק עד־דם זכריה בן־ברכיה אשר הרגתם אתו בין ההיכל ולמזבח    לו. אמן אני אמר לכם כי כל־אלה יבאו על־הדור הזה    לז. ירושלים ירושלים ההרגת את־הנביאים והסקלת את־השלוחים אליך עד־כמה פעמים חפצתי לקבץ את־בניך כאשר תקבץ תרנגלת את־אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם    לח. הנה ביתכם ישאר לכם חרבה    לט. כי אני אמר לכם לא תראוני עוד מן־היום הזה עד כי־תאמרון ברוך הבא בשם יהוה