מתי, Chapter 24 כד

א. ויצא ישוע מן־ההיכל וילך לדרכו ויגשו אליו תלמידיו להראתו את־בניני ההיכל    ב. ויען ישוע ויאמר אליהם הלא ראיתם כל־אלה אמן אני אמר לכם כי כלם יהרסון ולא־תשאר אבן על־אבן    ג. ובשבתו על־הר הזיתים ויגשו אליו תלמידיו לבדם ויאמרו הגד־נא לנו מתי תקראנה אלה ומה אות בואך וקץ העולם    ד. ויען ישוע ויאמר אליהם השמרו לכם פן־יתעה אתכם איש    ה. כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו את־רבים    ו. והיה כי־תשמעו מלחמה או שמעות מלחמה ראו אל־תבהלו כי כל־אלה תקראנה ועוד לא הקץ    ז. כי יקום גוי על־גוי וממלכה על־ממלכה והיה רעב ודבר ורעש במקומות רבים    ח. וכל־אלה רק ראשית החבלים    ט. אז יציקו לכם מסביב והרגו בכם ושנואים תהיו לכל־העמים בעבור שמי    י. ורבים יכשלו אז והסגירו איש את־רעהו ואיש את־אחיו ישנאו    יא. וקמו נביאי שקר רבים והתעו רבים אחריהם    יב. ואחרי אשר ירבה הפשע תפוג אהבת רבים    יג. אך המחכה עד־הקץ הוא יושע    יד. ובשורת המלכות הזאת תקרא בכל־הארץ לעדות לכל־הגוים ואחר יבא הקץ    טו. לכן כאשר תראו את־השקוץ המשמם האמור ביד־דניאל הנביא עמד במקום קדש והמשכיל יבין    טז. אז אלה אשר ביהודה ינוסו אל־ההרים    יז. ומי אשר על־הגג לא ירד לקחת דבר מביתו    יח. ומי אשר בשדה לא ישוב לביתו לשאת את־שמלתו    יט. אך־אוי להרות ולמיניקות בימים ההמה    כ. ואתם התפללו לבלתי תהיה מנוסתכם בחרף ולא בשבת    כא. כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא־נהיתה מראשית ימות עולם ועד־היום הזה וכמוה לא־תסף    כב. ולולא יקצרו הימים האלה לא ינצל כל־בשר אך למען הבחירים הימים האלה יקצרו    כג. ואז אם־יאמר אליכם איש הנה המשיח פה או הנו־שם אל־תאמינו    כד. כי משיחי־שקר ונביאי־כזב יקומו ונתנו אתות ומופתים גדלים לנסות אם יש־לאל ידם להתעות גם־את־הבחירים    כה. ראו כי מראש הגדתי לכם    כו. לכן כי־יאמרו לכם הנו במדבר אל־תצאו הנו בחדרים אל־תאמינו    כז. כי כברק יצא ממזרח ויראה עד־אחרית ים כן תהיה ביאת פני בן־האדם    כח. באשר פגרים שם יקבצו הנשרים    כט. ואחרי צוק העתים האלה פתאם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו הכוכבים יפלו מן־השמים וצבא המרום יזעו    ל. אז יראה אות בן־האדם בשמים וספדו כל־משפחות האדמה וראו את־בן־האדם בא בענני השמים בעז ובהדר גדול    לא. והוא ישלח את־מלאכיו בקול שופר חזק וקבצו את־בחיריו מארבע הרוחות מקצה השמים עד־קצה השמים    לב. קחו לכם משל מן־התאנה אם רטוב ענפה ועליה צמחו ידעים אתם כי קרוב הקיץ    לג. וכן גם־כאשר תראו כל־אלה ידוע תדעו כי־קרוב הוא לפתח    לד. אמן אני אמר לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר־יקומו כל־אלה    לה. השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון    לו. ועל־מועד היום ההוא והשעה ההיא אין איש ידע ולא מלאך בשמים בלתי האב לבדו    לז. וכימי נח כן ביאת בן־האדם    לח. כי כאשר לפני ימי המבול אכלו ושתו בעלו נשים ונשים נבעלו עד־היום אשר־בא נח אל־התבה    לט. והם לא ידעו עד כי־בא המבול וימח את־כלם כן תהיה ביאת בן־האדם    מ. אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב    מא. שתים טחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב    מב. לכן התיצבו על־משמרתכם כי אינכם ידעים שעה בוא אדניכם    מג. רק זאת שימו על־לב כי לו־ידע בעל הבית את־האשמורה בה יבוא הגנב היה עמד על־משמרתו ולא נתן לחתר את־ביתו    מד. לכן גם־אתם היו נכנים כי בן־האדם יבוא בשעה אשר לא תשמו על־לב    מה. ומי־אפוא הוא עבד נאמן ונבון אשר אדניו הפקידו על־בני ביתו לתת להם אכלם בעתו    מו. אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאנו כי כן עשה    מז. אמן אני אמר לכם כי יפקדהו על־כל־אשר יש־לו    מח. ואם עבד רע יאמר בלבו בשש אדני לבוא    מט. והחל להכות את־אחיו העבדים ולאכל ולשתות עם־הסבאים    נ. בוא יבוא אדני העבד הזה ביום אשר לא יצפה לו ובשעה אשר לא ידע    נא. ואז ישסף אתו ונתן את־חלקו עם־החנפים שם יהיה בכי וחרק שנים