א. ואחרי־כן ראיתי מלאך אחר ירד מן־השמים שר וגדול והארץ האירה מכבדו
ב. ויקרא בכח ועז לאמר נפלה נפלה בבל הגדולה היתה לנוה שעירים בתי כלאים לכל־רוח טמא וקן לכל־עוף שקץ ונתעב
ג. כי מיין חמת תזנתה שחו כל־הגוים ומלכי תבל זנו אליה וסחרי ארץ העשירו משפעת חיל תענגיה
ד. ואשמע קול אחר מן־השמים קרא צאו מתוכה עמי פן־תגעו בחטאתיה ודבקו בכם תחלאיה
ה. כי נגעו אל־השמים חטאתיה ויזכר אלהים את־עונה
ו. שלמו־לה גמולה שגמלה לכם עשו־לה כפלים במסך הכוס אשר מסכה מסכו־לה כפלים
ז. כאשר היתה גבירה ומענגה כן הביאו עליה מדוה ואבל כי אמרה בלבבה מלכה אני לעולם לא אשב אלמנה ולא אדע שכול
ח. על־כן תבאנה לה ביום אחד כל־תחלאיה מות אבל ורעב והיתה למאכלת אש כי חזק יהוה אלהים השפט אתה
ט. ומלכי־ארץ אשר זנו אתה והתעלסו עמה בתענוגים יבכו יספדו לה בראתם את־עשן שרפתה
י. וממגור ושבר מרחוק יעמדו וקוננו אוי־לך אוי־לך בבל עיר רבתי עם קריה נשגבה ברגע אחד בא עליך משפטך
יא. ובכו והתאבלו עליה כנעני־ארץ כי אין קנה עוד לסחרם
יב. סחר זהב וכסף ואבן יקרה ופנינים שש וארגמן ומשי ושני כל־עצי בשמים כלי שנהבים וכלי עצים יקרים נחשת ברזל ושיש
יג. קנמן־בשם וקטרת סמים מר ולבונה יין ושמן סלת וחטים מקנה בקר וצאן סוס ורכב עבד ושפחה
יד. רחק ממך פרי תאוה לעיניך וכל־עדנים ומגדים לא תמצאי־עוד אזלו להם ואינם
טו. והרכלים אשר מצאו און להם בעזבוניה ממגור ומשבר יעמדו מרחוק ובכו אליה וספדו לאמר
טז. אללי לקריה הגדולה אשר לבשה שש וארגמן ושני ותעד עדי־זהב אבני־חפץ ופנינים
יז. איך ספו תמו כרגע כל־הון עתק זה וכל־חבל ועבר ארחות ימים מלחים ועשי מלאכה במים רבים מרחוק עמדו
יח. ויצעקו בראתם את־עשן שרפתה לאמר איה עיר כעיר הגדולה
יט. ויזרקו עפר על־ראשיהם ויזעקו בבכי ואבל לאמר אללי לקריה הגדולה מחיל עשרה העשירו כל־בעלי אניות בים ועתה הפוכה היא כמו־רגע
כ. צהלו ורנו שמים קדשים שליחים ונביאים כי־נקם אלהים את־נקמתכם מידה
כא. ומלאך אחד גבור נשא אבן גדולה כפלח רכב וישלך אל־תוך הים ויאמר ככה תשקע בבל העיר הגדולה בשצף קצף ולא־תמצא עוד
כב. לא־ישמע עוד בך קול מנגנים ושרים והמית חללים וחצצרות וכל־חרש וחשב לא־ימצא עוד בתוכך אף לא ישמע בך קול רחים
כג. ואור נר לא יאר־בך וקול חתן וקול כלה אבד ממך יען כנעניך היו נכבדי־ארץ ובכשפיך נדחו כל־הגוים
כד. ודם הנביאים והקדושים נמצא בכנפיה וכל־חללי הארץ
| 
